בג"ץ בהרכב הנשיא אהרון ברק, סגן הנשיא שלמה לוין והשופטת מרים נאור, ידון מחר בשעה 11.30 בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל לתיקון חוסר החוקיות בהסדר שנחתם בין העירייה לימק"א, בנוגע לוויתור על גבית כספי היטל ההשבחה החל על מתחם איצטדיון ימק"א. היועץ המשפטי לממשלה בהודעתו לבג"צ לקראת הדיון אישר כי על פניו דומה כי לא ננקטו ההליכים הראויים בנוגע להיטל ההשבחה.
התנועה לאיכות השלטון
בג"ץ בהרכב הנשיא אהרון ברק, סגן הנשיא שלמה לוין והשופטת מרים נאור, ידון מחר בשעה 11.30 בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל לתיקון חוסר החוקיות בהסדר שנחתם בין העירייה לימק"א, בנוגע לוויתור על גבית כספי היטל ההשבחה החל על מתחם איצטדיון ימק"א. היועץ המשפטי לממשלה בהודעתו לבג"צ לקראת הדיון אישר כי על פניו דומה כי לא ננקטו ההליכים הראויים בנוגע להיטל ההשבחה. העתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב וצרויה מידד, עוסקת בהתקשרות עיריית ירושלים עם ימק"א הכוללת הסכמה של השתיים לפיו וויתרה העירייה על גביית חלק הארי מכספי היטל ההשבחה המוטל על ימק"א על פי חוק, בסכום של כ 46 מליון שקל והמיר אותו ב"תועלת כלכלית" כביכול. עיקר טענות התנועה מתמקדות בחוסר החוקיות שבוויתור ובחוסר החוקיות שבהמרת כספי היטל ההשבחה בתועלות לכאורה אשר בפועל הינן פגומות בכך שאינן נכללות בגדר הנושאים להם יועדו כספי היטל ההשבחה על פי לשונו הברורה של החוק, הן נוכח הבעיות החוקיות העולות בחלקן והן מבחינה זו ששווין והתועלת שיש בהן, אינה כפי שהוצגה והוערכה לצורך ההסכם. כאשר בפועל מדובר "בתועלות כלכליות" מלאכותיות , המצויות מחוץ לסדר העדיפויות של העירייה כאשר בשלבי חתימת ההסכם לא נערכה בדיקה אמיתית בצורך באותן תועלות תוך שגורמים מקצועיים התריעו על חוסר החוקיות שבקבלת "תועלות כלכליות" אלו, שחלקן אף גוררות עימן הוצאות ניכרות לעירייה , ואשר בנוגע לחלק מהן לא עוגנו כנדרש זכויותיה של העירייה ובכללן זכויות קנייניות ואשר חלק מתועלות כלכליות אלו אינן ודאיות. מדובר בתכנית שהוגשה ע"י ימק"א הבינלאומית ואושרה באפריל ע"י 1996 ע"י הוועדה המחוזית בירושלים. התכנית מאפשרת להקים במגרש הכדורגל של ימק"א בירושלים 3 בניני מגורים (כ – 250 דירות), בנין בן 6 קומות, להרחבת בית המלון הקיים, לבנות בניין נוסף שישמש למלונאות/ מסחר (8 קומות), בנין בן 2-3 קומות לשימושים קהילתיים, מרכז ספורט תת קרקעי ומגרש חניה תת קרקעי. עלות ההשקעה בפרויקט לפי הערכת היזמים הנה 100 מליון דולר. בעיקבות אישור התכנית, הושבח ערך הקרקע מה שמחייב על פי חוקי התכנון והבניה תשלום היטל השבחה בשיעור חצי ההשבחה. לטענת התנועה היטל ההשבחה אשר עליו ויתרה העירייה נמדד ב כ 46 מליון שקל. בהודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבג"צ באמצעות עו"ד אורית