התנועה למען איכות השלטון: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון הגדרת זיקה אישית או פוליטית), שיידון מחר בוועדת החוקה של הכנסת, פוגעת פגיעה קשה בשיוויון ההזדמנויות וביכולתם של חברי הכנסת והשרים למלא את תפקידם במינוי אנשים משיקולים ענייניים, לפי כישוריהם. הצעת החוק איננה מקדמת כל אינטרס והיא מהווה פגיעה קשה בתפקוד החברות הממשלתיות ובחברה כולה.

התנועה למען איכות השלטון: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון הגדרת זיקה אישית או פוליטית), שיידון מחר בוועדת החוקה של הכנסת, פוגעת פגיעה קשה בשיוויון ההזדמנויות וביכולתם של חברי הכנסת והשרים למלא את תפקידם במינוי אנשים משיקולים ענייניים, לפי כישוריהם. הצעת החוק איננה מקדמת כל אינטרס והיא מהווה פגיעה קשה בתפקוד החברות הממשלתיות ובחברה כולה.
התנועה לאיכות השלטון
מחר, 6.11.02, צפוייה וועדת חוקה של הכנסת לדון בהצעת החוק של חה"כ אברהם הירשזון בנושא הצעות תיקון לחוק החברות הממשלתיות – הגדרת זיקה אישית או פוליטית, שנועדה לאפשר לחברי מרכז שאינם בעלי כישורים מיוחדים להתמנות לתפקידים בחברות ממשלתיות. התנועה שלחה לוועדה נייר עמדה בו היא מפרטת מדוע היא רואה בהצעת חוק החברות הממשלתיות הצעה המסכנת את תפקודם של החברות הממשלתיות ושל התאגידים שהוקמו ע"פ חוק. זאת, מכיוון שההצעה פוגעת בעיקרון השיוויון ואין בה כדי לקדם את אינטרס הציבור הרחב, אלא אינטרסים צרים מפלגתיים. בשונה מהתמונה המצטיירת בהצעת החוק, החוק הקיים והפסיקה על-פיו אינם פוסלים חבר מרכז מלכהן בתפקידים בחברות ממשלתיות, אלא דורשים שיהיה בעל כישורים מיוחדים. הגדרת חברות במרכז ככזו שאינה יוצרת זיקה פוליטית כשלעצמה עשוייה לגרום למינוי אנשים חסרי כישורים לתפקידים, תוך פגיעה בעיקרון שיוויון ההזדמנויות ובכלל הציבור. בפועל 26% מן המתמנים לתפקידי דירקטורים מקרב הציבור בחברות הממשלתיות, גם תחת מגבלות החוק הקיים, הם בעלי זיקה לגורם הממנה וחלק נכבד מהם חברי מרכז או בעלי קירבה מדרגה ראשונה לחברי מרכז. יתרה מכך, רק 5.6% מן המועמדים נפסלו בשל העדר כישורים מתאימים. לפיכך, מעורר שינוי החוק תמיהות, שהרי ברור שאין הוא "מציל" את חברי המרכז, שכאמור, אינם מקופחים במצב הנוכחי, אולם הוא כן מפלה לרעה את אותם בעלי כישורים, שמסוגלים לתרום לחברות הממשלתיות ולכלכלת המדינה, ושאינם קשורים למערכת הפוליטית או לשר הממנה. בנוסף, הדגישה התנועה, כי לחברי הכנסת צריך גם להיות ברור שהחוק הקיים נועד למנוע מהם את המכשלה של התלות באותם "קבלני קולות", שמאיימים לא להצביע לטובת קידומם הפוליטי אם לא יבטיחו לסדר תפקיד להם ולמקורביהם. לסיכום, עמדת התנועה היא, כי "נבחרי הציבור מחוייבים לאינטרסים של הציבור ולא לאלו של המפלגה. יש למנוע את הרעות החולות שבהצפת עמדות המפתח במשק במינויים פוליטיים, ולהימנע מיצירת מכשלה זו, אשר הופכת את משרתי הציבור ל'קבלני קולות'".