התנועה לאיכות השלטון לשר הפנים: יש לקיים כעת בחירות לרשויות המקומיות שראשיהם נבחרו לכנסת ולמנוע מהם לכהן הן כראשי ראשות מקומית והן כחבר כנסת בו זמנית.
התנועה לאיכות השלטון
במכתבה מציינת התנועה כי שלשום פורסמה הודעה לעיתונות מטעם משרד הפנים אשר בה נמסר כי שר הפנים שוקל בימים אלו את האפשרות להביא לתיקון חוק שיאפשר לראשי העיר מר עמרם מיצנע, מר אהוד אולמרט ומר יעקוב אדרי לכהן אף כחברי כנסת. מן ההודעה עולה כי השר בוחן בימים אלו את הצעדים הבאים: "לדחות את מועד הבחירות- הן לראש הרשות והן למועצה- בערים ירושלים, חיפה ואור עקיבא, למועד הבחירות שנקבע לכלל הרשויות המקומיות. ב. ששלושת ראשי הרשויות המקומיות- עמרם מצנע, אהוד אולמרט ויעקב אדרי- יוכלו לשמש בכפל תפקידים, דהיינו הן כחברי כנסת והן כראשי רשויות מקומיות וזאת עד למועד הבחירות שיקבע" התנועה סבורה כי נקיטה בצעדים אלו על מנת לאפשר לעמרם מצנע, אהוד אולמרט ויעקב אדרי אינה ראויה כלל ועיקר ויש בה אף כדי לגרום נזק שיש להימנע ממנו. על הנזק שיצור מהלך זה ניתן לעמוד משלוש נקודות ראות נפרדות- היבט הרשות המקומית, היבט החברות בבית המחוקקים וההיבט המוסדי-חוקתי. 1. הרשות המקומית- אין חולק כי משרת ראש עיר הינה מבין המשרות הקשות וה"עסוקות" ביותר במשרות השלטון. מגוון העניינים עליהם מופקד ראש העיר הינו עצום, בפרט כאשר מדובר בראשות מקומית גדולה כמו ירושלים וחיפה. עיריית ירושלים לדוגמא הובלה ע"י מר אולמרט בכהנו במשרה מלאה לגירעון עצום במהלך שנות כהונתו, האם מצבה הבעייתי ביותר של עיריית ירושלים מאפשר לראש המערכת להימנע מלהקדיש את כל מרצו וזמנו לתפקיד? מקשה התנועה. 2. החברות בבית המחוקקים- לפני כעשור, לאחר הליך ממושך ועמוק, תוקן החוק באופן שמחייב כי חבר הכנסת יקדיש את כל זמנו ומרצו לכהונתו כחבר בבית המחוקקים של מדינת ישראל, עקרון זה נודע כעיקרון "ייחוד הכהונה". במאמר מוסגר יאמר כי בהתבסס על ההכרה שבחשיבות עיקרון ייחוד הכהונה והנובע ממנו אף הועלה באופן דרמטי שכרם של חברי הכנסת, לאחר שוועדה ציבורי שמונתה ע"י הכנסת, וועדת רוזן צבי, גיבשה המלצות בעניין. יצויין כי הכנסת אימצה את מסקנות הוועדה כלשונן. עיקרון ייחוד הכהונה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוק חסינות חברי הכנסת, מביא לידי ביטוי את החשיבות הרבה שמיחס החוק לכהונה זו, יש בו כדי לסמן את רף הציפיות הגבוה מחברי הכנסת להשקיע את המירב האפשרי בתפקידם ולהעלות את תדמית משרת חברי הכנסת בעיני הציבור וכתוצאה מכך אף את אמון הציבור בבית המחוקקים. לפיכך, כיבוד של עקרון זה ע"י שר הפנים, יהיה בו כדי לשמור היתרונות החשובים שבו. 3. ההיבט המוסדי חוקתי- שינוי בחוק הנובע מן הרצון להסדיר את מצבו של אדם מסויים, ואף להקל עימו, פוגע במעמדו של החוק בעיני הציבור ויש בו כדי לשדר חוסר יציבות של מוסדות השלטון. סטיה מן החוק הנובעת מן הרצון לשנות את מצבם ביחס למצבם קודם לכן, אינה ראויה כלל ועיקר והיא יוצרת נזק למעמד החוק בעיני הציבור. לפיכך, החלטתו של השר שלא לשנות את המערכת הנורמטיבית במדינת ישראל כדי לאפשר לאדם מסויים כפל כהונה, הינה ראויה ותמנע את הנזק הקשה לתדמית חוקי המדינה בעיני הציבור. כל אלו מחייבים לדעת התנועה כי במקרה זה לא יבוצע המהלך אשר נבחן בימים אלו ע"י שר הפנים.