בג"צ בהרכב 7 שופטים ידון מחרתים יום ג 26.8 ב 9.00 בעתירת התנועה למען איכות השלטון נגד מינויו של צחי הנגבי לתפקיד השר לביטחון פנים. ההרכב המתוכנן הוא: השופטים: ת.אור, א.מצא, מ.חשין, ד.דורנר, י.טירקל ד.ביניש וא.ריבלין.
התנועה לאיכות השלטון
בעתירה שהוגשה בחודש מרץ האחרון ערב כינון הממשלה הצביעה התנועה על כך שחרף הרשעתו החמורה של הנגבי בוועדת האתיקה של הכנסת בקבלת טובות הנאה ובניגוד עניינים בפרשת "דרך צלחה", הוא מתמנה כעת לתפקיד השר הממונה על אכיפת החוק והחקירה. התנועה ציינה כי ערב הקמתה של הממשלה הקודמת, אף הביע היועץ המשפטי לממשלה עמדה ברורה כנגד מינויו מר הנגבי לאחד מתפקידי השרים הממונים על שלטון החוק- שר המשפטים והשר לביטחון פנים. זאת ועוד, מאז הוביל הנגבי פרשת מינויים חמורה במשרד אשר בראשו עמד, וזאת תוך שרוממות מינוי "אנשי שלומנו" בגרונו- בין היתר לקח הנגבי חלק בפרסום תעמולה אסור בעיתון פנימי של חברי מרכז הליכוד ערב הפריימריז האחרונים אשר הגדיר את הנגבי כבעל "שיא לאומי" במינויים פוליטיים – תגובתו של הנגבי שולבה בפרסום זה ובפתח תגובתו ציין הנגבי: "מודה באשמה", ומודה כי העדיף מקורבים פוליטיים בהיותו השר לאיכות הסביבה על פני גורמים אחרים. כאשר עתרה בעניין זה התנועה לוועדת הבחירות בבקשה למנוע המשך פרסומים מעין אלו, הודה הנגבי בחקירה נגדית כי תגובתו הנ"ל בגוף הפרסום הובאה במדויק, אם כי לא הוא מימן את הפרסום, ובסופו של ההליך התחייב כי ימנע מלהמשיך ולקחת חלק בפרסומים פוליטיים מעין זה אשר יש בהם הבטחה בלתי חוקית למשרות לחברי מרכז ליכוד. בנוסף ראוי להזכיר בהקשר זה את הדברים הקשים שנאמרו בפרשה אחרת( "איסתא")בנוגע לעדות שאינה אמת שנתן הנגבי בבית משפט ובמשטרה, בפסק הדין של כב' השופטת קובו בבית המשפט השלום בתל אביב בת.פ 6845/85:"בחרתי לצטט מדבריו (של הנגבי- הערת הח"מ) לנקודה זו, מאחר והיא מהווה דוגמא לעדותו בפני, עדות שלא תמיד היתה האמת העובדתית נר לרגליה…….העד לא דייק בתשובותיו והתעלם מאירועים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדתו…. התכחשותו לכתב ידו- הן דוגמאות מאפיינות". משהובאה שאלת העמדתו של מר הנגבי לדין בגין עבירת עדות שקר בפרשה זו בפני בג"צ, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להגיש כתב אישום בשל מדיניות הזהירות הרבה שבהעמדה לדין, קבע בית המשפט(מפי השופט אור) כי האפשרות הסבירה היא כי אכן הנגבי שיקר, יחד עם זאת בשל העובדה כי בדרך שיגרה לא מתערב בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה, החליט בית המשפט, תוך שהוא מציין כי: " לאחר היסוסים רבים- על חודה של שערה ממש" כי לא יניח את שיקול דעתו תחת שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולא יהפוך את החלטתו של היועץ(בג"צ3846/91). התנועה מזכירה בהקשר למחויבותו של הנגבי לשלטון החוק כי הוא הורשע בפלילים בחודש מאי, 5/82 בבית המשפט השלום בירושלים ע"י השופטת מרים נאור, בעבירות אלימות ונידון לחצי שנת מאסר על תנאי. ואם בכל זאת לא די, הרי שלכל האמור לעיל יש להוסיף אף את חלקו של הנגבי בפרשה שזכתה לכינוי "בר-און חברון" שעה שהסתיר מן הממשלה מידע בעת נסיונו להביא למינוי מקורבו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הנגבי הסתיר פעם נוספת מידע מהותי מן הממשלה בשנת 99 בהיותו שר המשפטים כאשר מינה לוועדת העזבונות מקורבים פוליטיים שונים(ועדת העזבונות מחלקת מדי שנה מאות מליוני ₪ לעמותות ומטרות ציבור) וכאשר הביא את מינויים לאישור הממשלה(5/99) הסתיר את העובדה כי נפסלו חודשים אחדים קודם לכן ע"י הוועדה לבדיקת מינויים(2/99) בראשות כב' השופט בן דרור. עוד באותה פרשה יוזכר במאמר מוסגר כי בין פסילת מועמדיו של הנגבי ע"י הוועדה לבדיקת מינויים ועד הגשתם בפני הממשלה פעל הנגבי במהלך מתוחכם לשלילת סמכות הוועדה לבדיקת מינויים בנוגע למינויים לוועדת העזבונות-בעקבות עתירת התנועה בעניין זה והערות השופטים בעת הדיון בוטל המהלך לחלוטין והושבה סמכות הוועדה לבדיקת מינויים . בנוסף מדגישה התנועה כי הנגבי יהיה נתון בניגוד עניינים חד ביותר שכן השר לביטחון פנים ממונה מתוקף תפקידו על גורמי החקירה שנטלו חלק בחקירותיו מן השנים האחרונות( בפרשת דרך צלחה ובפרשת "בראון – חברון"). כל אלו יביאו לפגיעה קשה ביותר באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובשלטון בישראל באם לא יביאו הגורמים המוסמכים לתיקון המתבקש. לאור כל האמור, סבורה התנועה כי מינויו של צחי הנגבי כשר הממונה על מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל נגוע בחוסר סבירות קיצוני ובניגוד עניניים קשה ויביא לפגיעה אנושה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בעקבות התשתית העובדתית שהעלתה התנועה בדיון הראשון בעתירה החליטו השופטים להרחיב את הרכב השופטים שידון בעתירה.