התנועה למען איכות השלטון הגישה ערר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה כנגד ח"כ מאיר פרוש ועל החלטתו שלא לבקש מוועדת הכנסת את הסרת חסינותו לשם העמדתו לדין

התנועה למען איכות השלטון הגישה ערר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה כנגד ח"כ מאיר פרוש ועל החלטתו שלא לבקש מוועדת הכנסת את הסרת חסינותו לשם העמדתו לדין
התנועה לאיכות השלטון
התנועה למען איכות השלטון הגישה ערר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה כנגד ח"כ מאיר פרוש ועל החלטתו שלא לבקש מוועדת הכנסת את הסרת חסינותו לשם העמדתו לדין התנועה מבססת את הערר על הודעת דובר משרד המשפטים ממנה עולה כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה כנגד ח"כ מאיר פרוש שנפתח נגדו בגין חשד לעבירות לכאורה בתקופה בה כיהן כסגן שר הבינוי והשיכון. נגד פורוש קיימות ראיות לכאורה, אשר נחשפו לראשונה בכתבתו של העיתונאי גידי וויץ, מהן עולה כי בהיותו סגן שר הבינוי והשיכון, פנה לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם להעמיד את דירותיהם למטות של מפלגתו בטרם הבחירות בשנת 99. עוד נחשף כי פנייתו של פורוש נעשתה על גבי נייר מכתבים של המשרד בראשו עמד. עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו לסגירת התיק ציין כי המעשים המיוחסים לח"כ פורוש הינם מעשים חמורים המהווים ניצול לרעה של כח המשרה, יש בהם פגיעה קשה בפרטיות והם פוגעים באמון הציבור במערכות השלטון יחד עם זאת החליט היועץ המשפטי לממשלה, לאחר דיונים עם הנוגעים בדבר, כי היות שחומר הראיות אינו נקי מספקות בכל הנוגע ליסוד הנפשי בעבירה, ובשל חלוף הזמן, לא תתבקש הכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ פורוש לשם העמדתו לדין. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה ציין בהחלטתו כי המעשים המיוחסים לפורוש – ניצול מידע רגיש אשר נמסר לוועדה ציבורית, ואשר קיבל אותו עקב תפקידו כסגן שר, ושימוש בו לצרכים פוליטיים, יש בהם חומרה. ויש במעשים אלה יש כדי לפגוע בפרטיותם של הנזקקים לעזרת משרד הבינוי והשיכון, ומקפלים הם בחובם גם פגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון. התנועה מציינת כי גם על פי פרקליטות המדינה עצם ביצועם של המעשים ע"י ח"כ פורוש אינו שנוי למעשה במחלוקת אלא שהיא מסבירה את החלטתה לסגור את התיק בספקות שהתעוררו לכאורה סביב "היסוד הנפשי שבעבירה" ולא סביב ביצוע המעשים. התנועה מזכירה כי ישנן ראיות ברורות שנחשפו ע"י העיתונאי גידי וייץ ובכללן מסמך פנית פורוש לנזקקים שזכו לסיוע משרד הבינוי והשיכון להעמדת ביתם לשימוש מטרות מפלגתו של ח"כ פורוש. ביצועם של המעשים ע"י ח"כ פורוש כרוך לכאורה בניצול לרעה של כח המשרה, בניסיון לצבור כח פוליטי על גבם של נזקקים (תוך ניצול לכאורה של המידע בדבר חולשתם כתלויים במשרד השיכון והבינוי ובאופן שיש בו אף להפעיל לחץ עליהם כמי שמשרדו של פורוש "עשה עימם חסד"), בשימוש במשאבי הציבור ובמידע ציבורי למטרות זרות תוך פגיעה קשה בפרטיותם של אנשים. על פניו, החלטת היועץ המשפטי, משמעותה המעשית היא לעבור לסדר היום על מעשים מעין אלו שנעשו ע"י משרת ציבור בכיר, והיא אינה יכולה לעמוד מכמה טעמים: העבירות המיוחסות לח"כ פורוש הינן עבירות מסוג "אחריות קפידה" ולא נדרשת בהן הוכחת היסוד הנפשי (מודעות או רשלנות) ומכאן שלא ניתן בנסיבות דנן להיתלות בעילת "ספקות סביב היסוד הנפשי שבעבירה", כפי שנימק היועץ את החלטתו, שכן החוק בחר לראות בעבירות אלו עבירות שלא נדרשת בהן הוכחת היסוד הנפשי. החלטת היועץ המשפטי לממשלה מנוגדת איפה ללשון החוק המפורשת אשר בחר לראות בעבירות הנ"ל, בשל חומרתן ונסיבותיהן, עבירות שאינן מחייבות הוכחת היסוד הנפשי שבעבירה. גם ההלכה היהודית רואה בחומרה רבה תופעות של שימוש לרעה בכח המשרה לשם הפקת רווח מצד פרנסי הציבור ורואה בהם משרתי ציבור אשר מוטל עליהם להימנע אף ממראית עין של שימוש לרעה בסמכותם . במאמר מוסגר ראוי אף לנסות ולהיכנס בנעליהם של הנזקקים שזכו ל"בקשתו" של ח"כ פורוש להתגייס למענו לאחר ש"זיכה" אותם המשרד בראשותו בקורת גג ולשער כמה רבה המבוכה אליה נקלעו בשל מעשהו זה. לאור כל זאת מבקשת התנועה מהיועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה להסרת חסינותו של ח"כ פורוש לשם העמדתו לדין.