התנועה לאיכות השלטון עתרה היום לבג"צ נגד השר אהוד אולמרט ומועצת מנהל מקרקעי ישראל לביטול ההסכם שנחתם עם חברות המלח (שבשליטת משפחת דנקנר) לפיו יקבלו חברות המלח הטבה בשווי של למעלה ממאה מליון ש"ח בשינוי יעוד קרקעות ששימשו את החברות בעתלית ובאילת ליצור מלח והפיכתן לקרקע לבניה

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום לבג"צ נגד השר אהוד אולמרט ומועצת מנהל מקרקעי ישראל לביטול ההסכם שנחתם עם חברות המלח (שבשליטת משפחת דנקנר) לפיו יקבלו חברות המלח הטבה בשווי של למעלה ממאה מליון ש"ח בשינוי יעוד קרקעות ששימשו את החברות בעתלית ובאילת ליצור מלח והפיכתן לקרקע לבניה
התנועה לאיכות השלטון
התנועה לאיכות השלטון עתרה היום לבג"צ נגד השר אהוד אולמרט ומועצת מנהל מקרקעי ישראל לביטול ההסכם שנחתם עם חברות המלח (שבשליטת משפחת דנקנר) לפיו יקבלו חברות המלח הטבה בשווי של למעלה ממאה מליון ש"ח בשינוי יעוד קרקעות ששימשו את החברות בעתלית ובאילת ליצור מלח והפיכתן לקרקע לבניה התנועה באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא ברק כלב, נילי אבן חן וצרויה לוזון-מידד , בקשה מבית המשפט להוציא צווים על תנאי שיורו לשר אהוד אולמרט ולמועצת מנהל מקרקעי ישראל להימנע מלפעול על פי ההסכם שנחתם בין המועצה לבין חברות המלח שבשליטת משפחת דנקנר, הסכם לפיו יקבלו חברות המלח זכויות בניה בעת שינוי יעוד קרקעות בהיקף של כ 2000 דונם בעתלית ובאילת, אשר שימשו אותן עד כה ליצור מלח(בעיקר לבריכות אידוי). על פי ההסכם יקבלו חברות המלח 50 אחוז מזכויות הבניה על הקרקעות בעתלית ו30 אחוז מזכויות הבניה על הקרקעות באילת לאחר שינוי יעודן לקרקע המשמשת למגורים. לטענת התנועה הענקת הזכויות על פי ההסכם נעשית בחוסר סבירות קיצונית, כאשר ההסכם המעניק לחברות המלח הטבה כספית במקרקעי המדינה העומדת על פי חוות דעת מטעם מנהל מקרקעי ישראל על עשרות מיליוני דולרים(למעלה ממאה מליון ש"ח). וזאת בין השאר בשל סווגן הבלתי נכון ובלתי ראוי של הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל כקרקע עירונית(למרות שאופי השימוש בהן עד כה אינו מתאים לסיווג כעירוני שהרי הקרקעות שימשו בעיקרן לבריכות לאידוי מלח) במקום שיסווגו כקרקע חקלאית או כקרקע בעלת סווג מיוחד. וכן בשל היקפה החריג והעצום של העסקה תוך פגיעה קשה בעקרון השוויון והצדק החלוקתי וכאשר הענקת הזכויות לחברות המלח ולמשפחת דנקנר במקרה זה הינה בעלת משמעות תקדימית רחבה אשר יש בה חשש להמשך עסקאות כגון זו בהן מוענקות לבעלי ההון זכויות במקרקעי המדינה. עוד טוענת התנועה כי ההסכם נערך תוך פגיעה קשה בסדרי מנהל תקינים תוך הסתמכות פגומה על "הסדר העקרונות" אשר נחתם בין הצדדים בשנת 1996 וזאת מבלי לתקן את רוב הפגמים היסודיים עליהם עמד היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו, הן בנוגע להסכם העקרונות והן בנוגע להסכם הסופי ובכלל זאת העדר קביעת מדיניות ראויה של סיווג מקרקעין שתתאים לאופי המקרקעין טרם שינוי היעוד והעסקה. כן טוענת התנועה שההסכם, תכנו ונסיבות כריתתו מנוגדים ניגוד חמור לחוק מנהל מקרקעי ישראל. לגבי הקרקעות בעתלית מבקשת התנועה צו על תנאי שיורה לשר ולמינהל לנמק מדוע לא יימנעו מלחתום על ההסכם בכל הנוגע לקרקעות אלו לאור מצבה התכנוני של עתלית בה קיים גם היום עודף עצום של עתודות קרקע לבניה שכן עתלית יכולה להכפיל עצמה פי ארבע ועדיין ישארו עתודות קרקע אף בלא העסקה עם חברות המלך שנועדה לכאורה ליצור עתודות קרקע נוספות.