התנועה לאיכות השלטון עתרה היום לבג"צ כנגד הכפלת התמיכות לעמותת "אל המעיין" מ-7 מליון שקל ל-14 מליון.
התנועה לאיכות השלטון
התנועה בקשה מבית המשפט באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, ברק כלב ונילי אבן חן, מבית המשפט להוציא צווים על תנאי שיורו לשרת החינוך, לחשב הכללי במשרד האוצר ולועדת התמיכות במשרד החינוך לנמק מדוע לא ימנעו מהעברת כספים לעמותת אל המעיין אשר מעלים את סך התמיכות שקיבלה לשנת 2002 מ- 7 מליון כפי שאושרו במקור ל 14 מליון שקל. וזאת כאשר כספים אלו עתידים היו להיות משולמים על פי דווח משופץ שהוגש בדיאבד לוועדת התמיכות במהלך שנת 2003, ונתונים אשר הגישה גם בדיאבד. זאת, מעבר ולאחר שבעקבות הדווח המקורי שהגישה בסוף 2003 אישרה לה ועדת התמיכות באישורו של רואה חשבון מטעם משרד החינוך ,כפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקול של ועדת התמיכות סכום של 7 מליון שקל בלבד משלא יכלה "אל המעיין" להשלים עם העובדה כי אושרה רק מחצית בקשתה, תוך שמערכת בקרת התמיכות במשרד החינוך מאפשרת לה להגיש דוח משופץ, וראה זה פלא- הוכפלה לה התמיכה לכ- 14 מליון ₪.מבלי שהשתנו לכאורה הנסיבות המצדיקות את התיקון. לטענת התנועה הכפלת המענק פוגעת בגופים נתמכים אחרים אשר כתוצאה מההכפלה מוקטנת זכאותם לתמיכה ממשרד החינוך כך שחלקה של אל המעין עלה ל25 אחוז מכלל תקציב התמיכות. בקשותיה החוזרות והנשנות של התנועה לקבלת מידע ממשרד החינוך בנוגע לתמיכות לא נענו כלל באופן ענייני. תוך סחבת בלתי ראויה עד כה לא נאות משרד החינוך לספק כל מידע ענייני או תשובות כל שהן לגופו של דבר על אף בקשות התנועה וחרף דחיפות הנושא. התנועה בקשה תשובה לשורת שאלות תשובות אשר יכלו לשפוך אור על הפרשה. משום מה בחר משרד החינוך להסתיר את המידע בפני התנועה ולא לאפשר לאזרח לקבל את המידע תוך זמן סביר בצורה שקופה וישירה באופן שיאפשר לו לדעת להיכן הולך כספו! עניינה של עתירה זו הינה בתקציב ועדת התמיכות של שיעורי תורה ותרבות יהודית לשנת 2002. תקציב זה אשר עמד על כ 60 מליון ₪, היה אמור להיות מחולק בשקיפות בהתאם לקריטריונים שוויוניים והנחיות אשר נקבעו בחוק ובתקנות, ובין היתר, הזכאים לו צריכים לעמוד במכלול הדרישות הפרוצדורליות והמהותיות שבהגשת הבקשה. אי העברת המידע לידי התנועה עד כה מהווה הפרת לשונו ורוחו של חוק חופש המידע אשר אף אם קבע מועדים מכסימלים לידי האזרח וודאי לא התכוון כי הרשויות יעשו שימוש במועדים אלו כאשר אין בכך הצדקה עינינית וכאשר דחיפות המידע מתעוררת בבירור בנסיבות המקרה. במקרה זה ישנה דוגמא כיצד הפך חוק חופש המידע בדרך בה הוא מופעל ע"י הרשויות למכשול בירוקרטי במקום כלי לקידום השקיפות. התנועה ביקשה להוציא צו ביניים דחוף המורה לחשב הכללי ולועדת התמיכות להימנע מלהעביר לעמותת אל המעיין כספים נוספים בגין תקציב תרבות יהודית לשנת 2002 וזאת עד מתן פסק דין בעתירה גופה.