בית-המשפט העליון דחה את בקשת החברה לישראל ומשפחת עופר לדחות את הדיון בעתירת התנועה למען איכות השלטון, הדורשת לבטל את ההסכם בין החברה לישראל למדינה בנוגע לבתי הזיקוק ולהחזיר את כל הנכסים באופן מיידי לרשות המדינה. הדיון יתקיים מחר, יום שני, בשעה 11:30, בפני השופטים מישאל חשין, דורית בייניש וסלים ג'ובראן.

בית-המשפט העליון דחה את בקשת החברה לישראל ומשפחת עופר לדחות את הדיון בעתירת התנועה למען איכות השלטון, הדורשת לבטל את ההסכם בין החברה לישראל למדינה בנוגע לבתי הזיקוק ולהחזיר את כל הנכסים באופן מיידי לרשות המדינה. הדיון יתקיים מחר, יום שני, בשעה 11:30, בפני השופטים מישאל חשין, דורית בייניש וסלים ג'ובראן.
התנועה לאיכות השלטון
בית-המשפט העליון דחה את בקשת החברה לישראל ומשפחת עופר לדחות את הדיון בעתירת התנועה למען איכות השלטון, הדורשת לבטל את ההסכם בין החברה לישראל למדינה בנוגע לבתי הזיקוק ולהחזיר את כל הנכסים באופן מיידי לרשות המדינה. הדיון יתקיים מחר, יום שני, בשעה 11:30, בפני השופטים מישאל חשין, דורית בייניש וסלים ג'ובראן. התנועה הגישה בימים האחרונים התנגדות מנומקת לדחיית הדיון (בקשה לדחייה אשר הוגשה ע"י החברה לישראל בהסכמת המדינה ובז"ן), שעיקרה העובדה שמאז חודש אוקטובר האחרון בו הסתיים הזיכיון מוחזקים בתי-הזיקוק ע"י החברה לישראל ובז"ן, למרות שע"פ תנאי הזיכיון היו אמורים כבר בתי-הזיקוק לחזור לידי המדינה ללא כל תנאי. לפיכך, טענה התנועה, כי הארכת המועד תזיק בנסיבות שנוצרו ותגרום להימשכותו של מצב משפטי בלתי נסבל ובלתי סביר, בו נכסי המדינה שהיו אמורים לחזור לידה כאמור, כבר לפני שלושה חודשים, מוחזקים ע"י החברה לישראל ללא בסיס חוקי. יצויין, כי גם לדעת המדינה הנכסים שייכים לה, כפי שציינה בתגובתה לעתירת התנועה מ-11.1.04. התנועה הביעה תמיהה על כך שכאמור, למרות שמדובר בנכסי המדינה ושהמדינה טוענת כי נכסים אלה הם שלה, משום מה היא בוחרת לנהל מו"מ עם המשיבים, במטרה "לשפר את ההסכם", הסכם שזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה ושל היועץ המשפטי, במקום לדרוש באופן הברור ביותר, כי יוחזרו לידיה באופן מיידי וכי המשך אחזקת המשיבים בהם הינה שלא כדין. הצורך לנהל מו"מ הוא כביכול בכדי לקבל את הסכמת החברה לישראל לפיצול בתי-הזיקוק, שלטענת התנועה הוא צורך שהוא מופרך לחלוטין, בייחוד לאור העובדה, כי ממשלת ישראל קיבלה כבר החלטה על פיצול בתי-הזיקוק לפני מספר שנים. התנועה שבה והדגישה, כי חלוף הזמן ממשיך מצב בלתי אפשרי זה, תוך שהמשיבים אף מאיימים לכאורה בתביעות משפטיות כנגד המדינה בדבר הנזקים שכביכול נגרמים להם עקב היעדר הסכם בין הצדדים. תקציר העתירה: התנועה ביקשה, ביוני 2003, צו על תנאי המורה לראש הממשלה,שר האוצר, שר התשתיות ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות לנמק מדוע לא ימנעו מלפעול על פי הסכם ו/או יפעלו לביטולו של הסכם שנחתם בין המדינה לבין החברה לישראל ובז"ן המעניק לגורמים פרטיים – החברה לישראל בע"מ בבעלות האחים עופר, המחזיקים 26% ממניות חברת בתי זיקוק הנפט (בע"מ), הרשאה לשימוש בנכסי המדינה – בתי הזיקוק לנפט בחיפה ובאשדוד ל- 50 השנים הבאות, החל מחודש אוקטובר 2003. הזיכיון לשימוש בבתי הזיקוק ניתן לפני 70 שנה, זיכיון אשר על פיו אמורים לחזור בתי הזיקוק לידי המדינה בלא כל תמורה בחודש אוקטובר 2003, באם לא היה נחתם הסכם זה. במקום להחזיר את בתי-הזיקוק למדינה, כפי שהיה מחוייב ע"פ תנאי הזיכיון, נחתם בין הצדדים הסכם פרדוקסאלי המאפשר לחברה לישראל לקבל מתנה "צנועה" מהמדינה בשווי של 130 מיליון דולר כשהתמורה המתבקשת היא שלא יתנגדו למהלכי הפיצול. התנועה עומדת בעתירתה על היותו של ההסכם, המעניק לחברה לישראל ולאחים עופר זכויות מופלגות, הסכם המנוגד ניגוד גמור לעקרון השוויון, הפוגע באופן ברור בצדק החלוקתי וזאת בנוסף לניסיון שיש בו לעקוף את דיני המכרזים והרציונלים שבבסיסם.