התנועה עתרה היום לבג"צ בדרישה להורות ליוהמ"ש לחזור בו מהחלטתו שלא להעמיד לדין את אריק שרון

התנועה למען איכות השלטון עתרה היום לבג"צ למתן צווים על תנאי כנגד היועץ המשפטי לממשלה, המורה לו לחזור בו מהחלטתו שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה, מר אריאל שרון ואת בנו, גלעד שרון. התנועה טענה בעתירתה כי הראיות בתיק מבססות אפשרות סבירה להרשעה. עוד טענה התנועה כי היוהמ"ש הציב למעשה רף גבוה יותר כתנאי להגשת כתב אישום וכי בהתנהלותו זו חרג היוהמ"ש מסמכותו ונטל לעצמו סמכויות של בית-משפט להכריע בתיק, ללא סמכות ותוך עירוב רשויות באופן הפוגע באכיפת החוק.
התנועה הסבירה בעתירתה כיצד הראיות שהצטברו בידי היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהן באות לידי ביטוי אף בהחלטתו, מבססות סיכוי סביר להרשעה בעבירת "שוחד" על פי ס' 290 לחוק העונשין ומחייבות בירור בפני הרשות המוסמכת – בית המשפט. התנועה הוסיפה, כי על אף הרטוריקה בה נקט היועץ המשפטי לממשלה לאורך החלטתו, הרי שבפועל נקט ברף ראיות שונה ומפלה במקרה דנן ביחס לקיום רכיבי עבירת לקיחת השוחד מצד רוה"מ ובנו. "בכך למעשה הפך עצמו ראש התביעה לבית המשפט וחרג מתחומי סמכויותיה של רשות התביעה אל עבר תחום סמכותה הבלעדית והייחודית של הרשות השופטת".
עוד ציינה התנועה, כי בפועל העובדות והראיות המפורטות בהחלטת היועץ בנוגע לראש הממשלה ובנו, אינן מתיישבות עם אמירות כי הופעל לכאורה מבחן דיות הראיות החל כלפי כולי עלמא.
התנועה הדגישה, כי המשוואה המוצעת ע"י היועץ, אשר בצידה האחד עומדות סדורות זו בצד זו העובדות והראיות, ומצדה האחר קביעה כי אין בכך לכאורה אפשרות סבירה להרשעה בשחיתות לוקה בשני פגמים קשים:
1.היא לוקה בשל אפלייתם לטובה של ראש הממשלה ובנו בעובדה כי, בפועל לא שאלת הסיכויים הסבירים להרשעה בשחיתות נבחנה אלא האם ראוי לדעת היועץ להרשיע את ראש הממשלה ובנו בנתוני המקרה או לכל הפחות האם מדובר בראיות שיהפכו את הרשעתם לקרובה לוודאי.
2.אפליה זו, כאשר היועץ פועל תוך שהוא שם עצמו בעצם כשופט המבצע הכרעה נורמטיבית במקום להפעיל את מבחן ההעמדה לדין לוקה בנוסף לכך אף ברף הנורמטיבי בלתי נסבל המגולם בה, רף של שלווה סטואית, שאינה מתרגשת ועוצמת עיניה אל מול המראות, של שב ואל תעשה- מצידו של מי שהופקד לעמוד על המשמר. החלטה זו מגדירה למעשה, בנסיבות מקרה פרטני של ראש הממשלה ובנו, את המונח שחיתות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההגדרה המקובלת, החלטה זו יוצרת שבר ערכי ומהווה מהלך פרשני של דקונסטרוקציה שאינו תקף הן מן היבט הפרשנות המשפטי והן מן היבט הגדרת השחיתות בלשון בני האדם.
התנועה אף ביקשה להדגיש פרטים בתשתית הראייתית במקרה דנן כפי שהיא באה לידי ביטוי בהחלטת היועץ:
מר גלעד שרון, בנו של משרת ציבור בכיר- רוה"מ (שר החוץ ושר התשתיות ולאחר מכן ראש האופוזיציה והמפלגה השנייה בגודלה בישראל) זוכה למתת של משרת יעוץ בתחום שיווק פרויקט בתיירות של איש הון (דוד אפל) אשר בצידה שכר מופלג כולל של כ- 3 מליון דולר ארה"ב (!), כאשר הוא חסר כל ניסיון בתחום התיירות או שיווק בתיירות ושיווק פרויקטים מעין הפרויקט הנדון, או אפילו כאלו הקרובים אליו באופיים או בגודלם. בנוסף, סכומי המתת, עליהם מדובר הינם גבוהים לעין שיעור מן המקובל בשוק לעובד חסר ניסיון בתחום. זאת, בעוד שהיועצים והעובדים הבכירים בפרויקט של איש ההון נמנים על טובי המומחים בארץ ובעולם, כולם בעלי ניסיון ענף בתחומם. כולם, חוץ מבנו של רוה"מ, גלעד שרון.
התנועה אף ביקשה להעיר, כי רובו המכריע של המתת שהובטח למר גלעד שרון במסגרת ההסכם עם איש ההון (3 מליון דולר כאמור) הוגדר כשני בונוסים, אשר אף אחד מהם אינו בונוס הקשור קשר טבעי לתפקידו בפרויקט, אלא למעשה לפן אשר תלוי יותר בסיוע שמעניק מאוחר יותר אביו, וזאת בניצול מעמדו ורתימת עצמו למען "יצירת רושם" על גורמים ביוון אשר היה בידם לקדם את מתן האישורים הנדרשים לפרויקט. כך לגבי הבונוס הראשון בסכום של 1.5 מליון דולר, אשר יינתן עם השגת הרישיונות לפרויקט מן הרשויות המוסמכות. כך גם לגבי הבונוס השני בסכום זהה אשר יינתן באם תתחיל הפעלת הפרויקט, דהיינו מבלי שגורם חיצוני ובכלל זאת גורמי ממשל טרפדו את הפרויקט. אף אחד מן הבונוסים לא היה תלוי בתוצרי עבודתי של איש שיווק בתחום התיירות, כך למשל לא הותנו הבונוסים כפי שניתן היה לצפות בהסכם העסקת איש שיווק, בהצלחת השיווק והמכירות של הפרויקט. כל זאת, כאשר משרת הציבור הבכיר מודע לכך שבנו מרוויח "בעזרת ה' בגדול, בגדול מאוד" (עמ' 60 להחלטת היועץ), מאיש ההון הפרטי והדבר נאמר לו ישירות על ידי איש ההון. רוה"מ רתם את מעמדו וסמכויותיו לכאורה לטובת גורם ההון הפרטי בשעה שהוא מודע להעסקת בנו על ידי איש ההון בסכומי עתק (אם כי אינו יודע מהו הסכום המדויק). הדברים אמורים בנוגע לפרוייקט האי היווני. רתימת מעמדו וסמכותו, היא באופן חוזר ונשנה, אשר תורם לאיש ההון הפרטי, בפגישות עם גורמים הנוגעים לפרויקט בו מועסק בנו של רוה"מ (הן בשרתו כשר והן בשרתו כראש האופוזיציה במפלגה השניה בגודלה בישראל), פגישות בהן נכח אף בנו. לאלו מודע רוה"מ, גם אליבא דיועץ. הדברים אמורים בשלב זה עדיין בנוגע לפרוייקט האי היווני.
בנוסף ציינה התנועה, כי בנו של רוה"מ מודע לכך, כעולה אף מדבריו, שבנסיבות העסקתו החריגות המתוארות לעיל, הוא למעשה "קישוט" (עמ' 58 להחלטת היועץ). רוה"מ מודע לכך שסכומי עתק אלו מגיעים לבנו בסמוך לאחר שגורם ממשל הכפוף לו (ראש מנהל מקרקעי ישראל) ידע אותו כי איש ההון הפעיל עליו לחץ, בין היתר תוך איום כי יפעיל כנגד גורם הממשל את בנו של רוה"מ באם לא יכנע לדרישותיו בנוגע למיזמי נדל"ן שלו. הדברים אמורים בנוגע למיזמי הנדל"ן באיזור לוד וגינתון (להלן- מיזמי הנדל"ן). כמו-כן, ציינה התנועה כי רוה"מ ובנו אף מודעים לכך שסכומי עתק אלו מגיעים לבנו רק בסמוך לאחר שלא נאות רוה"מ לסייע לאיש ההון ושלא הועילו הלחצים הנזכרים לעיל ובקשות של איש ההון מרוה"מ, בין היתר באמצעות בנו, לסייע לאיש ההון בנוגע למיזמי הנדל"ן. רוה"מ ובנו מודעים גם לכך שמיזמי הנדל"ן, אשר לאישורם פועל אצל משרת הציבור ללא לאות וללא הועיל איש ההון בסמוך לפני העסקת בנו של רוה"מ, תלויים בקבלת אישורים מצד גורמים הכפופים למשרת הציבור.
התנועה אף הדגישה, כי רוה"מ קיבל מאיש ההון הבטחה לתמיכה פוליטית וגיוס עוצמתו הפוליטית, הבטחה לה מודע היטב רוה"מ, וכן קיבל מעורבות של איש ההון בעזרה פוליטית באמצעות קשריו שיש בהם לקדם את מעמדו של רוה"מ באמצע שנת 98 ברתימת ראשי מפלגת ש"ס בסיוע בנו של רוה"מ ובתיאום פגישות עמם, בה בעת שרוה"מ רותם עצמו ומעמדו למען פרוייקט האי היווני של איש ההון. אין חולק כי רוה"מ מודע לכל אלו.
בנוסף, הן הבטחה זו לתמיכה פוליטית, בה מכיר היועץ אך מקל בה ראש ובין היתר אינו רואה בה כחוצה את רף "מתת השוחד", והן מעורבותו בעזרה פוליטית למען רוה"מ באמצע שנת 99, באו רק בסמוך לאחר שלא הועילו עד לשלב זה כל ניסיונותיו של איש ההון לרצות את רוה"מ ולשכנעו לפעול אצל הכפופים לו למען מיזמי הנדל"ן של איש ההון.
לפיכך, טוענת התנועה, כי היועץ טעה בכך שקבע כי כל אלו יחדיו לא יוצרים אפשרות סבירה להרשעה, הן בשל אי קיומה של אפשרות סבירה להרשעה כתוצאה מאי התקיימות עובדות ונסיבות העבירה, והן כתוצאה מאי התקיימות היסוד הנפשי. בנוגע ליסוד הנפשי, סבור היועץ כי כל האמור לעיל אף אינו עולה כדי "עצימת עיניים" מצד רוה"מ ובנו, כהגדרתה בחוק העונשין.
התנועה אף ציינה, בין היתר, כי היועץ בוחר משום מה להתלות את הגשת כתב אישום, באישום המרכזי – פרשת האי היווני בכך שיוכח כי "תנאי ההעסקה והסכומים ששולמו לגלעד- האם הסכם פיקטיבי?" (עמ' 29 לחוות דעת היועץ). לאחר שעונה היועץ על שאלת קיומו של תנאי מתלה זה בשלילה, הוא מבקש לשכנע בחוות דעתו המפורטת כי מכאן ואילך הופכת פרשת האי היווני לכאורה למגדל שכל כולו ספק. שאלה זו חוזרת כחוט השני לאורך רוב רובה של חוות הדעת וכל פעם מבקש היועץ להציע כי כל מגדל שנבנה עליה, הן במסגרת הדיון ביסוד הנסיבתי של העבירה והן בדיון ביסוד הנפשי, אינו אלה מגדל קלפים, אותם שב וטורף היועץ כל פעם מחדש.
בנסיבות שתוארו סבורה התנועה, כי השאלה שנשאלה ע"י היועץ בנוגע להעסקת גלעד בפרשת האי היווני, האם ניתן להוכיח כי העסקתו של גלעד הינה "פיקטיבית" איננה, לעניין הוכחת רכיב ה"מתת" שבקבלת שוחד והיסוד הנפשי ביחס אליו, רף "האפשרות הסבירה להרשעה", שכן רף זה, כמתואר לעיל נחצה בעליל גם בתיאור חריגותה הבולטת של ההעסקה באופן בו פורטה לעיל.
ההחלטה כי חרף כל האמור לעיל לא נתקיימה לכאורה אפשרות סבירה להרשעה, ובשל כך אין להביא את העובדות והראיות דלעיל לבירור בפני בית משפט, הינה החלטה פגומה באופן יסודי, בה הופעל למעשה רף אחר, החורג אל תוך גבולות סמכותו של בית המשפט. החלטה זו נתקבלה לפיכך תוך חריגה מסמכות.
בנוסף לצווים הרשומים מעלה, ביקשה התנועה לקבוע את העתירה לדיון דחוף נוכח רגישות הנושא וחשיבות הבאתו לידי הכרעה סופית, במטרה למנוע פגיעה בתפקוד הממשלה בראשותו של מר אריאל שרון.