התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ לביטול ההחלטה להחזיר הוצאות טרחת עו"ד לצחי הנגבי בפרשת "דרך צלחה"
התנועה לאיכות השלטון
בעתירתה ביקשה התנועה מבג"ץ להוציא צו על תנאי המורה ל"וועדה הציבורית לקביעת השתתפות בהוצאות משפטיות של חברי כנסת" לנמק מדוע לא תחזור לדון בהחלטתה להחזיר לשר הנגבי את שכר טרחת עוה"ד בפרשת "דרך צלחה" וזאת במסגרת החקירה שנפתחה נגדו, בשל כהונתו כמנכ"ל "דרך צלחה" במקביל לכהונתו כחבר כנסת ובגין פעולות שביצע במסגרת זו. הצו מבוקש בשל העובדה שהחקירה שנפתחה בשל כהונתו כמנכ"ל "דרך צלחה" במקביל לכהונתו כחבר כנסת, אינה בגדר הליך משפטי הקשור למעשה שעשה הנגבי במסגרת מילוי תפקידו כחבר כנסת. וזאת משום שכהונתו כמנכ"ל העמותה ופעולותיו במסגרת זו, אינן מהוות חלק מתפקידו כחבר כנסת ולכן אין הוא זכאי להחזר הוצאות שכר טירחת עו"ד בשל חקירה שנפתחה בשל פעולותיו בעמותה זו. כן מבקשת התנועה כי תבוטל ההחלטה גם בשל נסיבות סגירת תיק החקירה נגד הנגבי תוך מתיחת ביקורת על התנהלותו ותוך שישנם ממצאים המצביעים על פעולתו בניגוד עניינים אסור ממצאים שהביאו לכך שנמצא חייב בעבירה אתית קשה. כן מבקשת התנועה כי יוצא צו ביניים שימנע לפי שעה העברת ההוצאות שאושרו עד מתן פס"ד סופי בעתירה. התנועה מציינת כי בהחלטת היוהמ"ש ופרקליטת המדינה שלא להגיש כתב אישום נגד הנגבי בפרשה מושמעת ביקורת ציבורית קשה על טובות ההנאה שקיבל הנגבי . בין היתר אמר היוהמ"ש: " ח"כ הנגבי כיהן תחילה כיו"ר העמותה , אך בסתיו 1995 מונה מנכ"ל, ומאז קיבל שכר וטובות הנאה אחרות, כך שבפועל עברו רובם הגדול של משאבי העמותה לתשלום משכורתו, רכב והוצאות, הכל בנושאים שעניינם פעילותו הציבורית כחבר כנסת." בעתירה נאמר כי הסיבה היחידה לפתיחה בחקירה נגד הנגבי הייתה כהונתו בעמותת "דרך צלחה" ולולא כהונה זו שאין חולק כי אין בינה ובין הגדרת תפקידו כחבר כנסת דבר וחצי דבר, לא הייתה נפתחת החקירה נגדו. התנועה מזכירה כי הרציונל העומד מאחורי החזר הוצאות משפט לחברי כנסת , כמו ליתר עובדי הציבור, הוא כי פעולה שביצעו במסגרת מילוי תפקידם הציבה אותם אל מול סיכון הנובע מן התפקיד אותו הם ממלאים. ברור כי לא כך הוא בענייננו שכן כהונת הנגבי כמנכ"ל עמותת "דרך צלחה" (עמותה שהקים וזכה לשכר ולטובת הנאה בשווי רוב תקציבה) אינה קשורה לחלק מתפקידו כחבר כנסת. וכאן המקום להזכיר כי הכלל הרחב הוא שאזרח מן השורה אינו זוכה להחזר הוצאות מן המדינה בשעה שנסתיימו הליכים פליליים כנגדו בזיכוי או באי העמדה לדין, גם כאשר הדבר כרוך בהוצאות משפטיות נכבדות.