התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד משרד הפנים על כך שב 11 רשויות מקומיות אין מבקר פנים, בניגוד מוחלט לחוק.
התנועה לאיכות השלטון
בעתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו בקשה התנועה צו על תנאי כנגד ראשי הרשויות המקומיות : אור עקיבא, אליכין, בית דגן, שדרות, תמרה, מעיליא, עג'אר וקציר חריש, המורה להם לנמק מדוע לא יפעלו לאלתר וימנו מבקר פנימי לעיריות ולמועצות המקומיות שהם עומדים בראשן, וזאת היות והם נמנעים בתירוצים שונים ומשונים ממינוי מבקר, חרף דרישות החוק חרף בקשות העותרת וחרף הנזק הממשי אשר נגרם בכך לעיריות והמועצות אשר הם עומדים בראשן . כמו-כן ביקשה התנועה צו על תנאי כנגד ראשי הרשויות המקומיות שגב שלום, דיר חנה ומעלה עירון, העושים "שימוש ציני" בהליכי בית משפט כאמתלא לאי מנוי מבקר, המורה להם לנמק מדוע לא יפעלו לאלתר בכל דרך העומדת לרשותם על פי דין למינויו של מבקר- ובראש בראשונה, מדוע לא יפעלו להחשת ההליכים התלויים ועומדים בפני בית המשפט בעניין זה, ובכלל זאת להגיש לבית המשפט בפניו העניין תלוי בקשה לבירור והכרעה דחופים בעניין מנוי המבקר. כן מבקשת התנועה כי יוצא צו המורה לשר הפנים, לממונים על מחוז הצפון, המרכז, הדרום וחיפה לנמק מדוע הם נמנעים משימוש בסמכותם למנות מבקר במועצה ו/או עירייה המפרה את חובתה על פי דין ונמנעת מכך, זאת אף על פי שהם מודעים לעובדה כי הרשויות המקומיות אינן ממנות מבקרי פנים בניגוד מפורש לחוק כבר במשך שלוש שנים. במרכז העתירה עומד מחדלם של ראשי הרשויות המקומיות והרשויות בראשן הם עומדים, וכן מחדלם של הממונים על המחוז למנות מבקר פנימי לעיריות ולמועצות המקומיות. הימנעות זו ממינוי מבקר פנימי עומדת בניגוד גמור ובוטה ללשון החוק, לכללי המנהל התקין ובכללם, חובת הרשות לפעול כנאמן הציבור. בחסות אי מינוי מבקר והליכי הביקורת ברשויות בכלל, ותוך אמתלות שונות מצד הרשויות, מתנהלות הרשויות באופן לקוי מן היסוד, תוך הפרת כללי מנהל תקין, בזבוז כספי ציבור ובחלק מן המקרים אף תוך פגיעה בטוהר המידות. משרד הפנים מצידו, נמנע באופן מתמשך מלעשות שימוש בסמכות המוקנית לו בחוק ולמנות מבקר לרשות שנמנעת מלפעול כמתחייב על פי דין. בשנת 2004 פורסם "דו"ח ביקורת רואי חשבון ברשויות המקומיות" משנת 2003, שערך משרד הפנים. דוח זה הוכן על ידי מאות רואי חשבון אותם ממנה משרד הפנים מדי שנה לעריכת ביקורת בכל אחת מן הרשויות המקומיות במדינת ישראל, והוא כולל ממצאי ביקורת עיקריים בכל אחת ממאות הרשויות המקומיות. מן הניתוח הרוחבי שנעשה על ידי מחלקת המחקר של התנועה, התברר, כי ראשי הרשויות המוזכרות בעתירה לא מינו ברשויותיהם מבקר פנימי. סטודנטים של הקליניקה לאיכות השלטון מהאוניברסיטה העברית אשר פועלים במסגרת הקו הפתוח של המחלקה לפניות הציבור בתנועה, החלו לפעול כנגד רשויות בהן נמצא כי אין מבקר פנימי בניגוד מוחלט ובוטה ללשון החוק המפורשת הדורשת כי ימונה לרשות מקומית מבקר, לאחר קיום מכרז חיצוני, בהיקף משרה של לפחות 25%. עוד עלה מבדיקת התנועה, כי באופן בלתי מפתיע, מציירים דו"חות הביקורת של רואי החשבון מטעם משרד הפנים ברשויות הללו תמונה קודרת ביותר של התנהלות המנוגדת לדין ולכללי מנהל תקין בחזית רחבה של עניינים באותן רשויות ממש. ממילא ברור כי ליקויים אלה מתבצעים בחסות העדר ביקורת פנימית בשל אי מנוי מבקר ברשויות אלו.