התנועה למען איכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לפתיחה בחקירה פלילית כנגד עוזרי השרים שהתמנו שלא כדין לתפקידם, כשלא היה ידוע שהם חברי מרכז, ולא להסתפק בהעמדה לדין משמעתי. התנועה אף פנתה לנציב שירות המדינה ודרשה למצות את הדין המשמעתי עם כל עוזרי השרים שהתמנו שלא כחוק, ולא רק עם עוזרי השרים שהתבקשו להתפטר ממרכז המפלגה וטרם עשו כן
התנועה לאיכות השלטון
התנועה למען איכות השלטון בישראל דרשה בעבר מהיועץ המשפטי לממשלה למצות את הדין הפלילי עם עוזרי השרים שהיו חברים בניגוד לחוק במרכזי המפלגות. בפנייתה הקודמת טענה התנועה, כי לפי פרסומים חלק מעוזרי-השרים התקבלו לעבודתם, כשלא היה ידוע שהם חברי מרכז. לפיכך, עולה חשש כבד שעוזרי-השרים עברו לכאורה שורה שלמה של עברות פליליות החל מקבלת משרה שלא כדין (סעיף 45 לחוק שירות המדינה-מינויים), דרך קבלת דבר בתחבולה (סעיף 415 לחוק העונשין) וכלה בקבלת דבר במרמה (סעיף 416 לחוק העונשין). התנועה הופתעה ממכתב התגובה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שבו נכתב כי האפיק המשמעתי הוא הטיפול המתאים בתלונה, ועל כן ממתין המשרד לסיום החקירה המשמעתית ואינו מתכוון לפעול למיצוי הדין הפלילי, לאלתר. התנועה פנתה אתמול ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה וכתבה כי פרשה זו מצויה בלב ליבו של המשפט הפלילי ולא של המשפט המנהלי-משמעתי. המשפט המנהלי אינו מיועד למנוע מעשים פליליים של ממש אלא רק להגן על מראיתו ותדמיתו של השירות הציבורי. עוזרי השרים הפרו, לכאורה, את החוק הפלילי עצמו ולכן ראוי שתיפתח חקירה פלילית כנגדם. התנועה מוסיפה וכותבת, כי ההחלטה שלא להעמיד את עוזרי השרים לדין פלילי אינה יכולה להיחבא מאחורי הדין המשמעתי ויכולה להיות סבירה רק אם היא מתבססת על בחינה קפדנית ומדוקדקת של חומר הראיות. אולם, כותבת התנועה: "מתגובתכם עולה לכאורה כי בחינה קפדנית ויסודית שכזו לא בוצעה, בטרם הוחלט להפנות את התלונה לאפיק המשמעתי. אם אכן הם כך פני הדברים הרי שהחלטתכם לוקה, לכאורה, בחוסר סבירות וראויה לבחינה חוזרת". התנועה כתבה עוד, כי אסור שייווצר מצב שבו במקום שהדין המשמעתי יהווה אמצעי ענישה, הוא ייהפך למחסה המגן מפני שורת הדין הפלילי. לכן על היועץ המשפטי לפעול לפתיחה בחקירה פלילית כנגד עוזרי השרים שהתמנו שלא כדין לתפקידם, לאלתר. התנועה אף פנתה אתמול לנציבות שירות המדינה. במכתבה הראשון דרשה התנועה מנציבות שירות המדינה למצות את הדין המשמעתי עם כל עוזרי השרים שהיו חברים בניגוד לחוק במרכזי המפלגות. תגובת נציב שירות המדינה למכתב התנועה היתה שהדין המשמעתי ימוצה אך ורק עם עוזרי השרים שהתבקשו להתפטר ממרכז המפלגה וטרם עשו כן. התנועה כותבת, כי "החלטה זו איננה ראויה ואיננה תואמת את מטרות הדין המשמעתי, שכן מי שהפר ברגל גסה את החוק ראוי לענישה בגין מעשיו בעבר". התנועה מוסיפה, כי אם לא יעמידו לדין משמעתי את עוזרי השרים, הדבר יהווה ניצחון גדול לשיטת "המצליח" הפסולה. עוזרי השרים עקפו את החוק וקיבלו טובת הנאה האסורה, בתקווה שאיש לא יבחין בדבר. וכעת, כאשר העבירה התגלתה, הם מצאו פיתרון פשוט קל ו"אלגנטי": מתפטרים ממרכז המפלגה ולא נענשים בגין מעשיהם. הדרך היחידה לשלול מהם את התמריץ לנקוט בשיטה זו, הינה העמדה לדין משמעתי. יתר על כן, כותבת התנועה "החשש שהעבריין ינקוט בשיטת "המצליח", מתגבר פי-כמה כשמדובר באנשי-ציבור בכירים… הדרך היחידה לשלול מעוזרי השרים את התמריץ לנקוט בשיטת ה"מצליח" הינה העמדת כל עוזרי השרים, אף את אלו שהתפטרו ממרכז המפלגה, לדין משמעתי".