התנועה למען איכות השלטון קוראת לשרי המשפטים, ביטחון הפנים והאוצר לפעול בתקיפות, בזריזות וביעילות כנגד גנבי המתכות, הפוגעים ברכוש הציבור, מסכנים חיי אדם, ופוגעים אף בזכר היקרים לנו. התנועה קוראת לשרים לפעול, במסגרת סמכותם, להגבלת סחר הפנים במתכות באמצעות חקיקת חוקים ולפעול בינתיים להתקנת תקנות מכוח חוקים קיימים, כדי לעצור את התופעה המזעזעת.
התנועה לאיכות השלטון
התנועה כותבת היום במכתב שנשלח לשר לביטחון הפנים, לשר האוצר ולשרת המשפטים כי "תופעת גניבת המתכות הפכה למכת מדינה של ממש, מכת מדינה הפוגעת בכל חלקה טובה, שודדת את נכסי צאן הברזל שלנו כאומה ומגיעה כדי סיכון חיי אדם של ממש עת נגנבות מתכות של מעקי בטיחות בכבישים או צינורות חשמל אשר נותרים חשופים ומחשמלים". התנועה אף הדגישה, כי מעבר לסיכון חיי האדם; לנזק הכלכלי הכבד שגורמת הביזה המתמשכת הזו; והפגיעה הקשה בשלטון החוק ובביטחון האזרחים מפני פגיעה ברכוש, כרוכה המשך ההפקרות בתחום זה בחילול זכר נופלים במערכות ישראל ובהשחתת נכסים היסטוריים וגוררת עימה פגיעה אנושה במדינה, בערכיה וביקר לה. פנייתה הקודמת של התנועה נענתה על-ידי השר לביטחון הפנים ושר האוצר והתמ"ת, אך נוכח המשך ואף התגברות התופעה, אין מנוס מהמסקנה כי האמצעים שננקטו עד כה אינם מספיקים כדי להלחם ולמגר את התופעה. התנועה ציינה במכתבה מהיום, כי תיקון תקנות המע"מ המטיל את החבות במע"מ בתחום גרוטאות המתכת על הקונה ולא על המוכר, גם אם יש בה להגביר באופן כלשהו את הפיקוח אין בזה כדי להביא למיגור התופעה נוכח כי מוכרי המתכת נותרים ללא פיקוח או חובת דיווח מהיכן השיגו את המתכת, ונוכח המציאות בשטח. כעולה מתגובתו של שר האוצר והתמ"ת, עיקר המסחר במתכות בארץ מיועד דווקא לצריכה מקומית ולא לייצוא. לפיכך, ובהמשך לבקשת התנועה להסדרת סחר החוץ בנושא המתכת ניכר כי יש להסדיר ולהגביל דווקא את תחום סחר הפנים במתכות בישראל. לדעת התנועה, יש לעשות זאת בין היתר בחקיקה, ולו כהסדר שעה, באופן דומה למודלים אחרים שנחקקו בשעתו כמענה למכות מדינה או תחומי שוק בעיתיים, ואשר קבעו הגבלות וסייגים על המסחר באותו התחום על כל השחקנים השותפים לו. לדוגמא חוקים נגד תופעת גניבת הרכבים, הסדרת משק הדלק ועוד. לפיכך, דורשת התנועה מהשר לביטחון הפנים, משרת המשפטים ומשר האוצר והתמ"ת לפעול בכל הסמכויות החוקיות העומדות לרשותם, על מנת לנקוט בצעדים מוחשיים כנגד גנבי המתכות והסוחרים בהן. התנועה אף מציעה לשקול, בין היתר, את האפשרות להסתמך על חוק נכסי מדינה תשי"א – 1951. שכן, גרוטאות מתכת ו/או כל מתכת שהנה רכוש ציבורי והמצויה בישראל, קרי איננה שייכת לגורם פרטי זה או אחר, הנה נכס מדינת ישראל וזאת בהתאם לסעיף 2 לחוק נכסי המדינה. סעיף 10 לחוק נכסי מדינה קובע כי שר האוצר הוא הממונה על ביצוע חוק זה; וכי הוא רשאי "להתקין תקנות בדבר שמירת נכסי מדינה, הנהלתם והפיקוח עליהם". כמו כן, קובע סעיף 10 (ג) לחוק כי "שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר אופן הרישום של נכסי מדינה וכן בדבר שינוי רישומים קיימים הנוגעים לנכסי מדינה". לאור כל האמור לעיל, מבקשת התנועה, משר האוצר ושרת המשפטים מכוח הסמכות המוקנה להם בחוק, להתקין תקנות שתכליתן תהיה שמירה על נכסי המדינה – מתכות – ופיקוח עליהם תוך הסדרת תחום סחר הפנים בשוק גרוטאות המתכת, על כל שחקניו – הקונה, המוכר, המוביל וכדומה. זאת אם על ידי הקמת רשות ייעודית להסדרת תחום סחר הפנים במתכות, אם על ידי קביעה כי אין לסחור במתכות ציבוריות ללא תעודת מכירה וקניה, אם על ידי קביעת קנסות ועונשים מרתיעים למפרי התקנות – ואם על ידי כל אלה יחד או מודלים אחרים כמוזכר לעיל.