התנועה לאיכות השלטון ליוהמ"ש : ההחלטה לסגור את החקירה נגד בנק לאומי בעניין לאומיפון מנימוקים טכניים אינה סבירה. התנועה מבקשת להעביר את התלונה לחקירת המשטרה.

התנועה לאיכות השלטון ליוהמ"ש : ההחלטה לסגור את החקירה נגד בנק לאומי בעניין לאומיפון מנימוקים טכניים אינה סבירה. התנועה מבקשת להעביר את התלונה לחקירת המשטרה.
התנועה לאיכות השלטון
במכתבה מציינת התנועה כי בתאריך 25.1.05 פרסם המפקח על הבנקים את פעולות היחידה לפניות הציבור בשנת 2004. במסגרת זו פורסמו מקרים בהם נדרשו בנקים להשיב ללקוחותיהם כספים שנגבו שלא כדין, בין הבנקים שהוזכרו בדו"ח היה בנק לאומי. בפרסום זה נקבע כי נגבתה עמלת שימוש בשירות לאומיפון בסך 6.7 ₪ לחודש מלקוחות בנק לאומי שכלל לא ביקשו להשתמש בשירות ואף לא השתמשו בו בפועל, כל זאת במשך תקופה של 8 שנים מ-95' ועד 03'. "בנק לאומי נדרש להשיב סכום של 49,965,189 ₪ בגין עמלות שגבה עבור שירות לאומיפון ללקוחות שלא ביקשו להצטרף לשירות זה ולא השתמשו בו". לפני כשנה בראיון ברשת ב' בתוכניתו של מנחם פרידמן הודיעה היחידה לפניות הציבור בבנק ישראל כי התיק הועבר לטיפול הפרקליטות, המחלקה הכלכלית. בראיון נאמר כי "מספר הלקוחות שפוצו היה למעלה מ-55,000 ". מנתון זה ומסכום הפיצוי הכללי (49,965,189 ₪) עולה כי כל לקוח פוצה בממוצע בכ-910 ₪. לאחרונה פורסם בעיתונות כי לכאורה הוחלט לסגור את התיק מנימוקים טכניים, בשל הקשיים הצפויים בחקירה מסוג זה, ובשל חלוף הזמן מעת ביצוע המעשים ועד שהתיק ייחקר ויגיע לבימ"ש, נראה לכאורה כי סגירת התיק נובעת מחוסר עניין לציבור. אין חולק על כך כי המעשים שבוצעו חמורים ולכאורה מפרים הוראות חוק ברורות. ראוי לציין שגביית עמלת לאומיפון, לכאורה שלא כדין, גלשה אף מעבר לסניפי בנק לאומי עצמו. בדו"ח סיכום פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום יחסי בנק-לקוח לשנת 2005 נדרש גם "בנק ערבי-ישראלי" להחזיר ללקוחותיו כספים בגין גביית עמלת לאומיפון, זאת ע"פ האמור בנספח 4 לדו"ח. העובדה כי כמות כה גדולה של לקוחות קבוצת לאומי הוספו "בטעות" לשירות "לאומיפון" ואף שילמו עליו מידי חודש בחודשו במשך 8 שנים מעלה תמיהה. נראה כי ראוי לבחון, מעבר לאחריות של הבנק כתאגיד, האם יש להטיל אחריות אישית על מנהלי הבנק ע"פ ס' 11 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981. התנועה הביעה תמיהה האם גבייה שלא כדין של כ-50 מיליון ₪ מכ- 55,000 לקוחות בל"ל מדי חודש בחודשו במשך 8 שנים אינה מצדיקה השקעת האמצעים והמאמץ מצד הפרקליטות וגורמים אחרים. האם אין עניין לציבור בכך שבנק ומנהליו ייתנו את הדין? מהו המסר שמקבלים העוסקים בתחום הבנקאות כאשר לנגד עיניהם נסגר תיק כה חמור? מה הטעם לחכות למקרה הדומה הבא ורק אז לפתוח בחקירה? התנועה מבקשת מהיוהמ"ש לשקול את ההחלטה בשנית שכן נושא זה הינו בעל עניין ציבורי ממדרגה ראשונה. התנועה מבקשת לראות במכתבה ליוהמ"ש ערר על ההחלטה לסגור את החקירה נגד בנק לאומי לישראל, ולחילופין, מבקשת נבקש לראות בו תלונה פלילית כנגד בנק לאומי לישראל ולהעבירה לגורמים המוסמכים לחקור תלונה זו ובפרט למשטרה.