בג"צ פרסם את נימוקיו אשר דחו את עתירת התנועה למען איכות השלטון בנושא בז"ן, בהם השמיע ביקורת קשה ביותר על האופן הלקוי מן היסוד בו התנהלו גורמים מטעם המדינה, שהוביל בסופו של יום לתשלום בשווי מאות מיליוני שקלים לקופת החברה לישראל והאחים עופר.

בג"צ פרסם את נימוקיו אשר דחו את עתירת התנועה למען איכות השלטון בנושא בז"ן, בהם השמיע ביקורת קשה ביותר על האופן הלקוי מן היסוד בו התנהלו גורמים מטעם המדינה, שהוביל בסופו של יום לתשלום בשווי מאות מיליוני שקלים לקופת החברה לישראל והאחים עופר.
התנועה לאיכות השלטון
בג"צ מתח ביקורת קשה על התנהלות המדינה שהביאה להטבה כספית בהיקף מאות מיליוני שקלים לבז"ן ולחברה לישראל. בית-המשפט ציין, כי נאמני הציבור פעלו באופן מקומם ונרדמו בשמירה לאורך 14 שנים בהן יכלו לפעול להסדיר את חזרת נכסי המדינה לידי המדינה. במקום זאת הובילו עצמם גורמים מטעם המדינה למצב בו הם "נאלצים" לכאורה לשלם מאות מיליוני שקלים לצד המאיים בתביעה על המדינה. השופט חשין אמר בהקשר זה, כי "ההסכמים שכאתה המדינה עם בז"ן ועם החברה לישראל הם הסכמים הפוגעים קשות במוסד הציבורי האמור להנחות את רשויות המדינה בפעילותן. המדינה קלעה עצמה, במעשיה ובמחדליה, לדרך ללא מוצא…. נוסיף ונדגיש – ובהדגשת יתר – כי התנהלותה של המדינה בפרשה שלפנינו גובלת באוזלת יד של ממש." (פס"ד, השופט חשין, עמ' 26, פסקה 3). בנוסף, כתב השופט חשין, כי "התנהלותה זו של המדינה בפרשת בז"ן מעלה הרהורים נוגים על דרכי ניהול רכושה של המדינה בדרך כלל, והשואל יכול שישאל אם זו הדרך להגן על משאבי הציבור…." (פס"ד, השופט חשין, עמ' 37, פסקה 27) כמו-כן, ממליץ השופט חשין, ש"היועץ המשפטי לממשלה יעמיד מומחה או מומחים חיצוניים ואובייקטיביים לבחינה מדוקדקת של "מה שאירע בענייננו." (פס"ד, השופט חשין, עמ' 38, פסקה 30). יצויין, כי בעקבות הדברים שאמר בית-המשפט כבר בעת הדיון לפיהם לערכאת הבג"צ אין את הכלים לבירור המחלוקת בין הצדדים הגישה התנועה תביעה לסעד הצהרתי בבית משפט מחוזי בתל-אביב, כדי שיכריע בשאלות לגביהן קבע בג"צ, כי אין לו את הכלים להכריע. בהקשר זה אכן שבו ועמדו השופטים במסגרת פסק-דינם על היעדר הכלים שבידי בג"צ. השופטת בייניש כתבה בפסק-הדין, כי "במסגרת ההליך המתקיים בפני בית-המשפט הגבוה לצדק, אין בידי בית-המשפט כלים לבחינת העובדות והטענות המשפטיות שיש לכל אחד מהצדדים לגופה של המחלוקת ביחס לזכויות בבז"ן." (עמ' 24). הנשיא ברק הוסיף על כך, כי "מדובר במחלוקת אמיתית המחייבת בירור של טענות לא פשוטות. היא מצריכה בירור עובדתי ומשפטי יסודי. בירור זה אינו יכול להיעשות במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק…" (פס"ד, עמ' 39). יצויין, כי התנועה פנתה לפני ימים אחדים ליועמ"ש על-מנת שיבדוק את התנהלותו של החשב הכללי לשעבר, ניר גלעד, בשעה שניהל את המשא-ומתן והוביל לחתימת ההסכם, וזאת לאור העובדה שמר גלעד דילג לפני ימים אחדים למשרה ניהולית בכירה בחברה לישראל. יצויין במאמר מוסגר, כי גם השופט חשין סבור כי על היועמ"ש לבדוק בדיקה מדוקדקת את האירועים שאירעו בענייננו (פס"ד, השופט חשין, עמ' 38, פסקה 30).