התנועה למען איכות השלטון בישראל דורשת להפסיק מיד את המו"מ עם בנק ישראל לגבי הסכם השכר החדש ולקבל החלטה לגבי החריגות על פי דין. התנועה דורשת לפעול להפסקת תשלום ולהשבה משמעותית מעובדים, חברי הנהלה ומשנים לנגיד שחרגו –הן השבת שכר הן השבת מענק פרישה והן השבת גמלה. לטענת התנועה מדובר בהסכם קיבוצי המלבין את ההטבות בבנק ישראל המהוות שכר בלתי חוקי.
התנועה לאיכות השלטון
עו"ד דניאל קירס בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל כותב ליוהמ"ש, לשר האוצר ולממונה על השכר כי בשנת 2003 הממונה על השכר פתח בבדיקה לפי סעיף 29א לחוק יסודות התקציב, לפיה שורה ארוכה של הטבות בבנק ישראל נוגדים לכאורה את הדין,במציאות שבה השכר בבנק כפול מזה שבמשרדים ממשלתיים,משולמים לפדיונות פרישה בלתי מוכרים בשווי מאות אלפי שקלים לאדם ושכרם הקובע לענין גמלאות של כ-70 עובדים בבנק גבוה מזה של מנכ"ל משרד ממשלתי. בנק ישראל עתר נגד הממונה על השכר. בשנת 2004 החליט בית המשפט העליון בהסכמת הצדדים כי היועץ המשפטי לממשלה ישמע את טענת הצדדים ו"יתן את החלטתו". טיפול היועמ"ש הפך משום מה למשא ומתן על הסכם שכר, במקום "החלטה" על פי דין. עולה כי המו"מ מוביל להסכם המלבין ומכשיר את כמעט כל ההטבות שנקבעו כנוגדים לכאורה את הדין. על פי ההבנות, לכאורה אף נקבעה חסינות לעובדים לגבי כל ההטבות שניתנו בעבר. כל זאת, כאשר אף המדינה בתגובתה לעתירה הביעה עמדה משפטית ברורה ונחרצת לפיה הטבות בבנק ישראל נוגדות את הדין. בנוסף לכך, הסכם ההלבנה הקיבוצי לא יחול כנראה ישירות על חברי הנהלה ועל משנים לנגיד בהווה ובעבר, אף שגם אלה קיבלו ומקבלים לכאורה הטבות/שינויים בשכר, תנאי פרישה וגמלאות הנוגדים את הסעיף . לאור זאת דורשת התנועה כי במקום להמשיך במו"מ עם בנק ישראל המוביל להסכם קיבוצי המלבין (למפרע ומעכשיו ואילך) את כל שורת ההטבות בבנק ישראל המהוות שכר חורג בלתי חוקי, רובן ככולן – שהוא הסכם לעוד ויתור מוחלט מצד המדינה על כספי ציבור בניגוד לדעתה המשפטית הברורה שאין לתת את הכספים – על היועץ המשפטי לממשלה לשמוע את הצדדים ו"ליתן את החלטתו" על פי דין לגבי חוקיות רכיבי השכר, כפי שהוחלט שייעשה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2004. עוד דורשת התנועה כי החלטתו של היועץ תחול אף על חברי הנהלת בנק ישראל אשר מקבלים את אותן הטבות, אך לא יהיו כפופים להסכם הקיבוצי לגביו מתנהל המו"מ העכשוי. חברי ההנהלה כלולים בבדיקת הממונה על השכר משנת 2003 לפי סעיף 29א לחוק יסודות התקציב שהוביל לעתירת בנק ישראל ולבוררות אצל היועמה"ש; אך אם המדינה תטען שחברי ההנהלה אינם כלולים, על מ"מ הממונה על השכר להתחיל בבדיקה לפי סעיף זה אף כלפי חברי הנהלה. התנועה למען איכות השלטון דורשת כי מ"מ הממונה על השכר יפתח בבדיקה לפי סעיף זה לגבי הטבות מיוחדות שמקבלים/קיבלו חברי הנהלה. כי מ"מ הממונה על השכר יקבל מידע וישקול בדיקה לפי הסעיף לגבי המשנים לבנק ישראל בעבר ובהווה, שאף שכרם/תנאי פרישתם/גמלתם נוגדים את הדין. כי היועהמ"ש, הממונה על השכר ושר האוצר יפעלו באופן רציף ונחוש, כי יופעלו הסמכויות להורות במשך הבדיקות מה הסכום המותר לתשלום, הסמכות להודיע על בטלות הטבות, להפסיק את תשלומן, והסמכות לדרוש מבנק ישראל לתבוע השבה משמעותית. התנועה דורשת השבה משמעותית, לרבות השבה של תנאי פרישה וגמלה. שר האוצר/הממונה על השכר מוסמך מפורשות בחוק להורות על השבה גם מתנאי פרישה וגמלה; הממונה גם נוהג להפעיל את סמכותו לדרוש השבה במקרים אחרים והחלטותיו מאושררות בפסיקה. נדרשת השבה מחמירה במיוחד כלפי מי שידע/היה אמור לדעת שיש טענות שההטבות בלתי חוקיות. לענין זה יש לשקול: כי הממונה על השכר פתח בבדיקה בשנת 2003 ועתירת הבנק הוגשה בשנת 2004. חברי הנהלה שעל פי דו"ח מבקר המדינה החליטו לתת הטבות מפליגות לעצמם, כי בנק ישראל אמור להוות דוגמה של התנהלות פיסקלית תקינה ואחראית.