התנועה למען איכות השלטון בישראל בעתירה לבגצ: להורות למדינה לעכב את הליכי הפרטת בית הזיקוק באשדוד עד אשר יובטחו אינטרסים חיוניים ציבוריים.
התנועה לאיכות השלטון
במסגרת עתירתה מבקשת התנועה מבג"צ להוציא צו על תנאי כנגד ראש הממשלה, שר האוצר, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות והחשב הכללי( להלן- הגורמים המפריטים), המורה להם לנמק מדוע לא ימנעו במסגרת הליכי הפרטת בתי הזיקוק להעניק לגורם שירכוש את בתי הזיקוק באשדוד בעלות בקרקעות המדינה אשר עומדות לשימוש בתי הזיקוק. וזאת, בשעה שהיה על הגורמים המפריטים לפעול בדרך חלופית, אשר תייצג, תוך כדי הליכי ההפרטה, אף את אינטרס הציבור ובכלל זאת אינטרס הדורות הבאים ואינטרס הציבור בפיתוח בר קיימא, בכך שאם וכאשר לא תשמשנה עוד הקרקעות לצורכי זיקוק נפט, ישובו אלו לבעלות המדינה אשר תהיה אז חופשייה לעשות בהן כל שימוש שתבחר לרווחת הציבור. וכן בשעה שבכך אף עשויה להיקבע נורמה של הענקת בעלות על קרקעות המדינה בהליכי הפרטה עתידיים, "אגב" הפרטת גופים ושירותים ממשלתיים שונים. כן ביקשה התנועה צו על תנאי כנגד הגורמים המפריטים המורה להם לנמק מדוע לא בחרו בחלופה שיש בה להבטיח את אינטרס הציבור באופן המיטבי, והיא – מתן זכות חכירה ארוכת שנים עם שמירת זכותה של המדינה לקבל לידיה את הקרקעות, אם וכאשר ישונה יעודן ביום מן הימים ולא ישמשו יותר לזיקוק נפט. בנוסף ביקשה התנועה צו המורה לגורמים המפריטים לנמק מדוע הם לא מביאים לאישורה המחודש של וועדת הכספים את ההחלטה להענקת זכות בעלות מלאה לרוכשים בשעה שהמתווה הישן – של מתן זכות הרשאה לשימוש ל- 50 שנים, הוא שאושר על ידי ועדת הכספים ובשעה ששינוי זה משנה באופן מהותי את פני העיסקה הצפויה, מבלי לקבל את אישור הכנסת כנדרש על פי דין. וכן, מדוע הם מונעים מן הכנסת לקיים הליך בקרה פרלמנטארית של תקינות החלטתם הנזכרת בס' 1.1. לעיל, אשר לה עשויות להיות אף השלכות לאומיות בהפרטות עתידיות. כן ביקשה התנועה צו ביניים המורה לגורמים המפריטים להימנע מהמשך ההליכים המעין מכרזים אשר צפויים להסתיים ביום א' הקרוב (31/7/06), המועד האחרון להגשת הצעות מחיר, ובכלל זאת להימנע לפי שעה מפתיחת מעטפות הצעות המחיר ו/או לקלוט או לנתח או לפרסם את הצעות המחיר שיתקבלו. זאת, עד למתן פסק דין בעתירה . התנועה טוענת בעתירתה כי במישור התכנוני- אין מנוס אלא להכיר במציאות הנוהגת במקומותינו, בה ישנה נטייה מדאיגה לפיה הייעוד "הולך אחר" בעל המקרקעין. דהיינו, ישנה סבירות גבוה כי בעל המאה יהיה בבוא היום אף בעל הדעה שתתקבל במוסדות התכנון ובמנהל מקרקעי ישראל. מי שמסרב להכיר במציאות זו אינו אלא תמים, או שהינו נחוש לעצום עיניו. לפיכך, גם אם היה לציבור אינטרס כי ביום בו יפסיקו בעלי בתי הזיקוק להשתמש במקרקעין לצורך זיקוק נפט ישונה יעודן לשצ"פ לרווחת הציבור- הרי שמרגע שהבעלות במקרקעין הפכה לפרטית, קטן הסיכוי למימוש אינטרס ציבורי זה ורבים הסיכויים כי בבוא היום יועדף על פניו אינטרס פרטי הנתמך בלובי ממוקד, מאורגן ו-"מנודל"ן". בהקשר זה הזכירה העותרת כי לדבר תימוכין מדעיים ואף מלומדים (ראה למשל- Mancur Olson) מדברים על העדר יכולתן של קבוצות גדולות – להתאגד ולייצג את אינטרס הציבור הרחב אל מול אינטרסים קונקרטיים של לובי מאורגן היטב. מופעיה ופגעיה השונים של בעיה זו זכו לדיון ענף בספרות מאמצע שנות השישים של המאה העשרים ועד היום וידועים, בין היתר, כתופעת ה- "RENT SEEKING" (ראה דיון להלן בפרק המשפטי). כן מעלה התנועה טענות במישור הקנייני- המקרקעין הינם נכסי הציבור, העברת הבעלות שבהם לגורם פרטי מסוים צריכה תמיד להיות מנומקת בצורך, ותוך שמוענקת למדינה תמורה ריאלית עבור נכסי הציבור. בנסיבות דנן- שינוי יעודן האפשרי העתידי של הקרקעות, הצפויות לשמש בשנים הקרובות את בתי הזיקוק, עודנו לוטה בערפל. יש לפיכך סבירות רבה ביותר כי הדבר לא יאפשר לציבור כעת, לקבל תמורה המשקפת את שווים האמיתי של המקרקעין לאחר שישונה יעודן.