התנועה למען איכות השלטון פנתה אל הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בבקשה לתקן את השיטה לחישוב חריגות בשכר במסגרת הדו"ח השנתי של הממונה על השכר. במכתבו של עו"ד דניאל קֵירֹס בשם התנועה למען איכות השלטון אל מר אלי כהן, הממונה על השכר והסכמי עבודה, מבקשת התנועה לתקן את השיטה היות והיא מהווה הפרה של סעיף 33א לחוק יסודות התקציב ומחטיאה את תכליתו.

התנועה למען איכות השלטון פנתה אל הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בבקשה לתקן את השיטה לחישוב חריגות בשכר במסגרת הדו"ח השנתי של הממונה על השכר. במכתבו של עו"ד דניאל קֵירֹס בשם התנועה למען איכות השלטון אל מר אלי כהן, הממונה על השכר והסכמי עבודה, מבקשת התנועה לתקן את השיטה היות והיא מהווה הפרה של סעיף 33א לחוק יסודות התקציב ומחטיאה את תכליתו.
התנועה לאיכות השלטון
התנועה מנמקת טענה זאת בציינה את שלוש הבעיות העולות משיטת החישוב האמורה: הבעיה הראשונה הינה, שבכך ששיטה זו בודקת רק עלייה בשכר ביחס לשנה הקודמת, היא אינה מתיימרת כלל לבדוק חריגות בשכר, אלא רק חריגות חדשות בשכר, שתחילתן בשנה החולפת האחרונה. כך, חריגה המופיעה בדו"ח בשנה פלונית "תולבן" בדו"ח הבא ובכל הדו"חות בעתיד, אף אם היא עדיין משולמת בניגוד לדין. יש חריגה מתמשכת, אך אין חריגה חדשה, ולכן היא לא תופיע בדו"חות השנתיים. החריגה הבלתי חוקית, שתמשיך להשתלם במשך שנים, נעלמת כלא הייתה. כך, החלק הארי של חריגות השכר בגופים נתמכים ומתוקצבים – אלה המשולמות בפועל כבר שנתיים, עשר שנים ועשרים שנים – אינו מופיע כלל ב"מכ"מ" של שיטת החישוב, ומופיעות רק החריגות החדשות ביותר. כך, רוב חריגות השכר (אף רוב חריגות השכר של 5% ומעלה) אינו מופיע כלל בדו"ח, ובכך מפר הדו"ח את החובה הסטטוטורית לדווח על רשימת הגופים החורגים באופן מהותי מסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב. הבעיה השנייה עם שיטת החישוב הנהוגה הינה, שבכך שהיא בודקת כל עלייה של 5% ומעלה ביחס לשנה הקודמת, היא אינה מתיימרת כלל לבדוק חריגות בשכר; היא בודקת רק עליות בשכר, שחלק ניכר מהן הינן עליות חוקיות ומאושרות לעילא. בכך, מפר הדו"ח גם כן את החובה הסטטוטורית לדווח על רשימת הגופים החורגים באופן מהותי מסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב. הבעיה השלישית, היא כי אף שסעיף 33א לחוק יסודות התקציב דורש דיווח על "חריגה" ולא על "חריגה לכאורה", ואף שהמחוקק ידע היטב להבחין בחוק הנזכר בין קביעות לכאורה לבין קביעות סופיות (ראה לדוגמה סעיפים 29א-29ב לחוק), המתכונת הנוהגת של הדו"ח מדווחת על "חריגה לכאורה" בלבד. הנוהג האמור מהווה אי עמידה בדרישת הדיווח בסעיף 33א: " כאשר הממונה על השכר רק יתקן את שיטת החישוב המעוותת כל כך… ניווכח כי ניתן גם ניתן למלא את מצוות סעיף 33א לחוק יסודות התקציב ולדווח על חריגות (ולא חריגות "לכאורה"), אף במועד שבו מתפרסם הדו"ח השנתי לגבי נתוני השנה הנדונה. אף אם לא יהיה זה דיווח סופי על חריגה… יהא זה דיווח אשר מבקש לספק – ומספק – תמונה של חריגות שכר אשר מחוברת, לפחות, למציאות אותה היא מבקשת לצייר, בכדי שתכלית חובת הדיווח – מתן אפשרות הן לכנסת לממונה על השכר לפקח על שכר ציבורי והן לאזרחים לפקח על הממונה ועל הכנסת במלאכת הפיקוח האמורה – תקוים".