התנועה למען איכות השלטון בישראל בתגובתה לתשובת המדינה לעתירתה לביטול ועדת וינוגרד טוענת כי המדינה לא נימקה בתשובתה מדוע העדיפה הממשלה ללכת שלא בדרך המלך (ועדת חקירה ממלכתית), ונמנעה מלהתמודד עם הטענות בנוגע לאי התאמתה של וועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת אירוע חיוני ומשמעותי כמלחמה.
התנועה לאיכות השלטון
בתשובת התנועה למען איכות השלטון בישראל שהוגשה היום באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו-כהן נכתב כי: "הפוך והפוך בתשובת המדינה ולא תמצא את תשובתה של המדינה לצו על תנאי אשר הורה לה בלשון ברורה לנמק מדוע לא תקים וועדת חקירה ממלכתית על פי חוק וועדות חקירה". עוד מציינת התנועה בתשובתה כי למרות חובתה המנהלית של המדינה לספק טעם ענייני לפעולתה ולשיקול דעתה, העדיפה המדינה, ברוב תשובתה, לאחוז במטרית ההגנה מפני התערבות שיפוטית בשיקול דעתה. למעשה, לא סיפקה המדינה כל נימוק ענייני שיש בו כדי להצדיק את החלטתה שלא להקים וועדת חקירה ממלכתית. התנועה מדגישה כי : "לא ייתכן כי "הגנת" מתחם הסבירות, שנועדה להבטיח את שמירת מרחב שיקול דעתה של הרשות מפני ביקורת שיפוטית, תעמוד לה גם כאשר מיאנה הרשות מלספק כל נימוק ענייני וסביר המצדיק את פעולתה. שכן, בכך למעשה מקבלת הרשות היתר להתעלם ולעקוף את כללי המשפט המנהלי ובכללם – האיסור לפעול בשרירות, האיסור לפעול מתוך שיקולים זרים ועוד". במקרים אלה, כותבת התנועה כי בית המשפט יכול להתערב ולבקר את שיקול דעתה של הממשלה כאשר מתבקש הדבר להבטיח את תפקודן התקין של רשויות השלטון. כך בדומה נמנעה המדינה בתגובתה מלהתמודד עם הטענות המרכזיות שהעלתה התנועה בנוגע לאי התאמתה של וועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת אירוע חיוני, ציבורי ומשמעותי כמו מלחמת לבנון השנייה, במיוחד על רקע קיומו של הכלי המתאים לעניינים מסדר גודל שכזה – וועדת החקירה הממלכתית.