התנועה למען איכות השלטון בישראל קוראת ליועמ"ש, מני מזוז, ולמ"מ שר המשפטים לפעול לבדיקה חיצונית של נסיבות אי גילוי והאזנות סתר בפרשת רמון. כמו כן, קוראת התנועה ליועמ"ש ולמ"מ שר המשפטים לפעול לחקירה של חשדות לפלילים, ככל שחשדות פליליים עולים בעניין אי הגילוי.
התנועה לאיכות השלטון
בשם התנועה למען איכות השלטון בישראל, פנה היום עו"ד דניאל קֵירֹס במכתב אל היועמ"ש, מני מזוז ואל מ"מ שר המשפטים, מאיר שטרית. זאת בעקבות הפרסום היום בעיתונות הארצית לפיו לאחר שפרקליטה הודיעה בשני מכתבים לעורך דינו של השר רמון כי לא בוצעו האזנות סתר, הודתה הפרקליטות כי אכן בוצעו האזנות סתר. פורסמה הבחנה שהציעה הפרקליטות, לפיה ההאזנות בוצעו במסגרת חקירת חשד לשיבוש הליכי חקירה ולא כחלק מהחקירה נגד רמון. אולם, לאור הרגישות החוקתית הכרוכה בזכות לעיון בחומר חקירה ובנושא האזנות סתר, קם צורך ברור לבדיקה חיצונית של נסיבות אי גילוי האזנות הסתר בפרשת רמון. נוכח הפגיעה שהרשעה בפלילים יכולה להשית על הזכויות החוקתיות הבסיסיות של הפרט לחירות, לכבוד, לשם טוב וכד', ישנה חשיבות עליונה לזכותו של נאשם לעיון בחומר חקירה – זכות הנגזרת מזכותו לאפשרות להכין הגנה כראוי. בניגוד לכאורה לעמדתה המיוחסת של הפרקליטות, למונח "חומר חקירה" יש לתת פירוש רחב, הכולל אף חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף ליריעה הנפרסת במסגרת משפטו של הנאשם. פסיקה על פי בית המשפט העליון לפיו אין בעובדה שמדובר בחומר שנגבה נגד אדם אחר כדי לקבוע שלא מדובר בחומר חקירה שהנאשם זכאי לעיין בו. כך, אף אם נצא מההנחה כי ההאזנות נעשו לשם בירור חשדות לשיבוש הליכי משפט נגד אדם אחר, ברור לכאורה כי מדובר ב"בחומר חקירה" לענין החקירה נגד השר רמון. על כן, נראה כי הפרקליטות היתה חייבת להודיע כי יש האזנות סתר. התנועה מציינת במכתבה כי: "לכל הפחות, אפילו אם הפרקליטות הגיעה מסקנה שלא מדובר בחומר חקירה לענין השר רמון, הרי לאור הפסיקה הנזכרת, ברור לחלוטין שהיה מצופה ממנה לגלות לשר רמון כי בוצעו האזנות סתר, אך כי לדעת הפרקליטות לא מדובר בחומר חקירה לענין זכותו לעיון. כך, לפחות, לא היתה נשללת ממנו האפשרות לקבל הכרעה שיפוטית בנושא". נראה כי הפרקליטות יודעת כי בתקלה מדובר. הרי אם היא הייתה כה משוכנעת כי לא מדובר ב"חומר חקירה" לעניין זכותו של רמון לעיין מדוע קפצה לאחר מכן והציעה הבהרות? כמו כן, מעלה התנועה במכתבה את השאלה המדאיגה: באלו מקרים נוספים עונות רשויות המדינה כי אין האזנות סתר, כאשר בעצם יש ויש? לאור החומרה שבאי גילוי ההאזנות, סבורה התנועה כי יש צורך לערוך בדיקה יסודית של הפרשה ע"י גורם חיצוני. כן, קיים צורך לחקור חשדות פליליים העולים מבדיקת אי הגילוי, ככל שיועלו בבדיקה (או בכלל). קל וחומר כי מדובר בהאזנות סתר. החשיבות לברר אם מדובר בטעות או במעשה מכוון מתחדדת עוד יותר, לאור העובדה שמדובר בכתב אישום שמשמעו העברת שר בממשלת ישראל מכהונתו.