התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בפס"ד של שבעת שופטי בג"צ אשר דחו ברב קולות את עתירת התנועה לביטול ועדת וינוגרד. לטענת התנועה לאיכות השלטון פסה"ד המדובר מהווה הלכה חדשה המעוררת קשיים משפטיים ומשמעויות ציבוריות מרחיקות לכת המצדיקות דיון נוסף בעתירה. התנועה גם דורשת דיון דחוף בבקשה.
התנועה לאיכות השלטון
בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו כהן, מציינת התנועה כי מדובר הן בהלכה חדשה, הן בהלכה קשה בעלת משמעויות ציבוריות וחוקיות מרחיקות לכת והן בהלכה חשובה. סיבות אשר כל אחת בנפרד וקל וחומר במצטבר מקימות הצדקה עניינית לקיומו של דיון נוסף. הלכת פסק הדין הנה חדשה – שכן, מדובר בפעם הראשונה בה נדרש בית המשפט לפרשנותו של סעיף 8א לחוק הממשלה תשס"א – 2001 (להלן: "חוק הממשלה"), שהנו סעיף חדש אשר הוסף לחוק הממשלה אך לפני כשלוש שנים, בתיקון משנת תשס"ג. ואכן, פסק הדין על דעת הרוב ודעת המיעוט שבו, מפרש, בפעם הראשונה, את סעיף 8א לחוק הממשלה ואת היקף הסמכות של וועדת בדיקה ממשלתית אשר קמה מכוחו וכפועל יוצא, גם מכריע בית המשפט, הלכה למעשה, גם בנוגע ליחס שבין ועדות חקירה ממלכתיות לבין ועדות בדיקה ממשלתיות, הכרעה שטרם נעשתה עד כה. לא בכדי, התקבלה ההכרעה בפסק הדין על חודו של קול, ולמול ארבעת שופטי הרוב, עמדו שלושת שופטי המיעוט, ודעותיהם נחלקו בדיוק בנוגע לשאלת פרשנותו של סעיף 8א, והיקף סמכותה של וועדת בדיקה ממשלתית אשר קמה מכוחו לבדוק אירועים בסדר גודל של אירוע מלחמה. הלכת פסק הדין הנה הלכה קשה- וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, המשמעות המעשית של הלכת פסק הדין, שקולה במידה רבה לביטולו של חוק וועדות חקירה תשכ"ט – 1968 (להלן: "חוק ועדות חקירה") ו"תפילת אשכבה" לוועדות חקירה ממלכתית לבחינת אירועים בעלי חשיבות ציבורית חיונית, מכוחו. שכן, לאור פסק הדין, אם גם באירועים בעלי חשיבות ציבורית חיונית- שבלב סמכותה של וועדת חקירה ממלכתית; כאשר הגוף הנחקר ממנה את הגוף החוקר; כשלא הוצג כל טעם ענייני לבחירה בוועדת הבדיקה הממשלתית על פני וועדת החקירה הממלכתית; הכריע בית המשפט כי יש לממשלה סמכות להקים וועדת בדיקה ממשלתית, הרי שהלכה למעשה נסתם הגולל על האפשרות כי אי פעם ראש ממשלה, יבחר בדרך המלך והיא חקירה על ידי וועדת חקירה ממלכתית. שנית, הלכה זו הנה הלכה קשה באשר היא נוגדת חזיתית הן את לשונו המפורשת של סעיף 8א לחוק הממשלה וחוק ועדות חקירה והן את תכליתו של סעיף 8א לחוק הממשלה. הלכת פסק הדין הנה חשובה, בהיותה נוגעת להחלטות הניצבות במרכז סלע קיומנו, ובעלות השפעה גורלית על בטחונה וקיומה של מדינת ישראל. הלכת פסק הדין המאפשרת לממשלה לבחון אירוע לאומי גורלי כל כך באמצעות כלי בדיקה מוחלש, הלוקה, בין היתר, בפגם מרכזי והוא כי הנחקר – פה, ראש הממשלה והשרים המבצעים, ממנה את החוקר – למעשה מכתיבה את האופן בו יתנהלו מהיום והלאה חקירות של אירועים בסדר גודל של מלחמה בישראל.