המדינה לבג"צ בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון: "תישקל בשבועות הקרובים סוגיית קציבת כהונתו בת 10 השנים של נציב שירות המדינה." לאור זאת הודיעה התנועה כי היא מושכת את עתירתה." בעתירתה דרשה התנועה להביא סיום כהונתו של נציב שירות המדינה שמואל הולנדר לאור ליקויים קשים בתיפקודו אשר נחשפו בשורה של דוחות חמורים של מבקר המדינה. התנועה משכה את עתירתה תוך שמירת זכותה לשוב ולעתור אם וכאשר החלטת הממשלה בעניין זה תלקה בחוסר סבירות או תתמהמה.
התנועה לאיכות השלטון
היום הודיעה המדינה לבג"צ כי ראש הממשלה מביע אמון בנציב שירות המדינה ואין בכוונתו להדיח את הנציב, חרף דוחות הביקורת החמורים בגין ליקויים בתפקודו של הנציב. עם זאת, הודיעה המדינה כי סוגיית קציבת כהונתם של נושאי משרה בכירים ובכללם קציבת כהונתו של הנציב הולנדר, תעלה לדיון בממשלה כבר ביום 3/1/076. בעתירה, בקשה התנועה צו על תנאי המורה לממשלת ישראל לבוא ולנמק מדוע לא תפעיל את סמכותה ותביא לסיום תפקידו של עו"ד שמואל הולנדר ו/או להעברתו מתפקידו כנציב שירות המדינה. וכן מדוע לא תקצוב את משך כהונתו של עו"ד שמואל הולנדר. נציב שירות המדינה, והנציבות בראשה הוא עומד מופקדים על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המנהל ומשאבי האנוש בשירות המדינה, ובכלל כך אחראים על גיוס עובדים ואיוש משרות בשירות המדינה, בדרך כלל באמצעות מכרז פומבי בו ייבחר מועמד הטוב ביותר, מבין המועמדים אשר ניגשו, על בסיס מתן שוויון הזדמנויות שווה לכולם, וללא משוא פנים או שיקולים זרים. עו"ד שמואל הולנדר מכהן בתפקיד נציב שירות המדינה מזה עשור שנים , כאשר תקופת כהונתו לא נקצבה בזמן. במשך כהונתו חזרו, נשנו והתרבו האירועים, הליקויים, הממצאים והביקורות אשר נגעו לתפקודו הכושל של הולנדר כנציב שירות המדינה. לעניין זה חמורה אפילו עוד יותר העובדה כי הולנדר הוכיח עצמו כמתעלם סידרתי מהביקורות המופנות כלפיו, תוך הפגנת זלזול בוטה בגורמי הביקורת, בממצאיה, ובנזק המצטבר אשר נגרם מאי תיקון הליקויים. שיאה של הביקורת באה לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה (דו"ח 56ב), שפורסם בחודש מאי השנה, בו מצא המבקר כי לא שהנציבות בראשותו של הולנדר, הלכה למעשה לא ממלאת את התפקיד שלה כשומרת הסף של השירות הציבורי במדינת ישראל, מה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבלמעלה ממחצית המכרזים הפומביים שנבדקו (55%), התמודדו מועמדים שהועסקו כבר באותן משרות "מוצעות", בזמן ממוצע של כשנתיים! כמו גם בכך שהנציבות נתנה ידה להעסקת עובדים, לפני מכרז, כדבר שבשגרה, בניגוד לדין. העסקת עובדים בשירות המדינה נעשית ע"י מכרז, זאת על מנת להבטיח מספר מטרות עליהן עמד בית המשפט העליון לא אחת, ובמרכזן עקרון שוויון ההזדמנויות וההבטחה כי הטובים והמוכשרים מבין המועמדים הם שיתקבלו לעבודה בשירות המדינה. יישום עקרונות אלו חשוב בפרט בשירות המדינה היות ולהחלטה על קבלת עובד לשירות המדינה ולקידומו משמעות כבדה, נוכח מעמד הקבע שמקבל עובד המדינה לאחר תקופת ניסיון. דו"ח המבקר מצא אף כי מנהלי אגף התקציבים הלכה למעשה יצרו – בהסכמת הנציבות – הליך איתור וגיוס של מועמדים לתפקיד של כלכלן זוטר השונה מהמקובל בשירות המדינה ומן המתחייב מכללי המכרזים ומהתקשי"ר. למעשה אגף התקציבים גייס עובדים באופן שיטתי באמצעות העסקה לפני מכרז, בהליך בחירה לא שוויוני, תוך שמועמדים אחדים נדחו אך ורק בשל גילם המבוגר וזאת בניגוד לעקרון השוויון, לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולהוראות התקשי"ר. יתר על כן מבקר המדינה מצא כי עו"ד הולנדר בעצמו פעל בניגוד מפורש להוראות הדין עליהם הוא מופקד לשמור, ופעל למינוי העוזרת האישית שלו לתפקיד סמנכ"ל למינהל בניגוד להוראות הדין ותוך חריגה מהמקובל בשירות הציבורי. מי שהוכיח כי אינו מסוגל לשמור על הכללים בעצמו ובביתו אינו ראוי כי ישמור על הבית של כולנו.