התנועה לאיכות השלטון ועמותת תושבים למען מנהל תקין בלוד: מבקר עיריית לוד מבקש למלט עצמו מברור משפטי של ליקויו החמורים תוך בריחה מראיות בדבר הפרת כללי מנהל תקין מצידו לאורך שנים.
התנועה לאיכות השלטון
התנועה למען איכות השלטון ועמותת תושבים למען מנהל תקין בלוד הגישו השבוע את תגובתם לבקשה למחיקת עתירתם להדחת מבקר עיריית לוד מר אבי פרומרמן. בתגובה מציינים עוה"ד ברק כלב ודפנה קירו- כהן כי בבסיס עתירתם מצוי כשל שוק עמוק במנגנוני המנהל הציבורי, הנוצר כתוצאה מכך שראש רשות מקומית ומועצת רשות מקומית, הגורמים המבוקרים על ידי מבקר העירייה, הם אף הגורמים המוסמכים על פי דין למנות מבקר לרשות ולפטר מבקר החוטא לתפקידו. במקרה זה לא רק שהמבקר פרומרמן נמנע מלמלא אחר חובתו לשמש שומר הסף של המנהל התקין, טוהר המידות ואמון הציבור בעירייה- כנדרש בחוק וכמתחייב מתפקידו כמבקר פנים, אלא כי הוא עצמו הפר ופגע בכל אחד מהכללים אשר על ביקורת שמירתם וכיבודם בהתנהלות העירייה אמור להיות מופקד מבקר העירייה. בכך, נגרם נזק מהותי ביותר, בלתי סביר ומתמשך לעיריית לוד ותושביה אשר נמצאת במצב כלכלי קשה ביותר וסובלת מבעיות חריגות בחומרתן.ובכל זאת מזה שנתיים נמנעו הגורמים הרלבנטיים מלטפל "בבעיית המבקר" באופן דומה גם המבקר עצמו בבקשתו להסיר את העתירה על הסף במקום להתמודד באופן ענייני עם כל אחת מן הטענות שהועלו בעתירה הוא בחר לנסות ולהסיר מעליו עולה של עתירה זו ב- 4 טענות מקדמיות במסגרת בקשתו למחיקה על הסף וכך לחלץ עצמו מאחריות. לטענה על העדר סמכות שיפוט עניינית לבית המשפט לענינים מנהליים לטפל בתיק אלא לבית הדין לעבודה טוענות התנועה לאיכות ועמותת התושבים מלוד כי אין להן התנגדות לפרשנות התקדימית שהציע המבקר לפיה גם בסוגיה של העברת נושא משרה מתפקידו יש לעותר ציבורי זכות עמידה בבית הדין לעבודה – ולו יש את סמכות הדיון. לטענה כי חלף המועד להגשת העתירה מדובר במחדל מתמשך להבדיל מפעולה חד פעמית אשר למיגורו פעלו התנועה והעמותה בנחישות וללא השתהות. לגבי הטענה על קיומם של שני הליכים תלויים ועומדים בבית הדין לעבודה בנושא העתירה- הרי המבקר אשר ידע כי העותרות פועלות ללא לאות כדי להביא לקץ כהונתו, בשל ליקויים עמוקים בתפקידו, ייזם מהלך משפטי, מופרך כשלעצמו, בגדר "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". בכך מקווה מבקר עיריית לוד, להביא, לכל הפחות, לעיכוב בירור עתירה זו, ואז גם כאשר תידחה תביעתו על ידי בית הדין האזורי לעבודה לגבי הטענה כי דוחות ביקורת פנימית אינם יכולים לשמש ראיה בהליך משפטי- הרי דוחות הביקורת של המבקר עצמו, אשר צורפו לעתירה, לא צורפו כדי להוכיח את אמיתות האמור בהן. אלא לחזק את הטענה כי הוא מעתיק דוחות משנה לשנה וכי הוא עוצם עיניו באופן שיטתי בפני בעיותיה הקשות ביותר של העירייה. העותרות מזכירות כי צרפו לעתירה מסמכים בכתב שיצאו על ידי הגורמים המוסמכים המוכיחים באופן חד משמעי את 8 ראשי הטענות הבאות:המבקר מועסק ב – 80% בניגוד מפורש לחוק ולהנחיות גורמים מוסמכים; עיסוקו של המבקר בעבודות חוץ עומד בניגוד לדין ולחוזה העסקתו .המבקר היה מצוי במצב של ניגוד עניינים חמור וממושך; ראיות מנהליות כבדות משקל לפיהן המבקר מקבל כספים ביתר על דרך של דיווחי שעות מנופחים, תוך שהדבר מביא לכך שבמקום לבצע ביקורת בעירייה המבקר עושה לביתו במקומות עבודה נוספים;המבקר קיבל שכר חורג בניגוד גמור לדין והתעלם מהנחיית הגורמים המוסמכים לתקן ליקוי זה לאורך שנים; חוסר החוקיות הבוטה בהימנעותו השיטתית של המבקר מהגשת דוחות ביקורת במועדים הקבועים בחוק, שנה אחר שנה – הפגיעה האנושה שנגרמה לביקורת הפנים בעיריית לוד כתוצאה מכך; ביקורת דלה ובנושאים שוליים באופן יחסי- חלף טיפול בבעיות השורש של העיר לוד.