התנועה לאיכות השלטון הגישה לבג"ץ בקשה להצטרפות כמשיב לעתירה שהגיש בנק ישראל כנגד הודעת הממונה על השכר כי בנק ישראל משלם הטבות שכר מפליגות באופן בלתי חוקי לכאורה . בעתירתה טוענת התנועה כי אסור לשלם כספי ציבור שאין להם בסיס בדין רק בגין איומים משפטיים מופרכים.
התנועה לאיכות השלטון
התנועה למען איכות השלטון בישראל באמצעות עוה"ד אליעד שרגא ודניאל קירס פנתה לבג"ץ בבקשה לצרפה כמשיבה לעתירת בנק ישראל משנת 2004 שעניינה הודעתו של הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר כי בנק ישראל פועל באופן בלתי חוקי לכאורה בכך שהוא מעניק רשימה ארוכה של שינויים מפליגים בשכר, בתנאי פרישה או בגימלאות ו/או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה . התנועה מציינת כי בימים אלה מתנהלת חקירה פלילית בחשדות כי גורמים בבנק ישראל הגישו דיווחים כוזבים לממונה במשך שנים לגבי השכר האמיתי בבנק ישראל. למיטב הבנת התנועה לאיכות השלטון, – על אף שלמדינה דעה משפטית מגובשת, לפיה טענות בנק ישראל נעדרות כל בסיס משפטי, המדינה נוטה להסכים להתקפל אל מול טענות מופרכות של בנק ישראל ולעשות ויתורים מפליגים על חשבון הקופה הציבורית. לתנועה נודע במחצית שנת 2006, כי המדינה נוטה להסכים להסכם שכר חדש לבנק ישראל שבו, בעניין כל העובדים הנוכחיים בבנק ישראל, על פיו מכל הרשימה הארוכה של הטבות בלתי חוקיות לכאורה הניתנות לעובדי בנק ישראל, לא ייגרע כמעט דבר; ההטבות הבלתי חוקיות לכאורה "יולבנו", רובם ככולם, בהסכם השכר החדש, קרי – לא זו בלבד שיוסכם שלא תופעל סמכות הממונה על השכר שמופעלת במקרים דומים, לבטל את ההטבות ואף להביא לידי השבה; אלא מתן ההטבות הבלתי חוקיות אף יונצח ויוכשר בהסכם השכר החדש. לאור ההכרה של המדינה בכך שטענות בנק ישראל חסרות בסיס, אין כל צורך "להתפשר" עקב "סיכון" שבשביתה של בנק מרכזי המבקש ליהנות מהטבות שכר בלתי חוקיות לכאורה; יש בית דין לעבודה, אשר יודע ליתן צווי ריתוק. הדין עם המדינה והיא יודעת זאת; ה"סיכון" שמנסה ליצור בנק ישראל לא יצלח ואין למדינה כל הצדקה לוותר על שלטון החוק, על קופת הציבור ועל אמון הציבור. המדינה הנה שחקן מרכזי ושחקן חוזר, התקפלות המדינה היום גוררת עוד ועוד דרישות להתקפלויות נוספות מחד, ולהיפך החלטתה היום דווקא לעמוד על הדין ועל קופת הציבור אמנם עלולה לעלות כסף לטווח קצר , אך המסר הברור יימסר כי מדינת ישראל אינה סחיטה והרווח לקופת המדינה כתוצאה מההרתעה האמורה יהיה בטווח הארוך – שבעתיים. הבנק המרכזי של המדינה אמור הרי להוות דוגמה, לא רק לכל המגזר הציבורי אלא למשק כולו, של אחריות פיסקאלית ושל שמירת חוק ויושר בעניינים פיסקאליים. דווקא הבנק המרכזי של המדינה מנסה להתחמק, בטענות שאינן מכבדות אותו יתר על המידה, מהסמכות הברורה של הממונה על השכר כלפיו. דווקא הבנק המרכזי של המדינה מהווה מוקד של חקירת משטרה תלויה ועומדת, בחשדות שדווחו מטעמו דיווחים כוזבים לממונה על השכר לגבי השכר האמיתי בו. חשוב לציין כי בתשובתה המקדמית של המדינה לעתירה – מעבר לתשובותיה המוחצות לטענות המופרכות של בנק ישראל בנושא סמכות ולשלל טענות אחרות (מופרכות לא פחות) – קבעה המדינה, בין היתר, כי אף אם הייתה מקבלת את שיטת הבדיקה שהציע בנק ישראל – בדיקת "התפתחות" השכר – הרי השכר בבנק ישראל עלה עלייה ריאלית של מעל 15% יותר מהעלייה הריאלית בשכר הממוצע בשירות המדינה, וזאת רק בעשור שקדם להודעת הממונה על השכר באוצר.