איכות השלטון: הצעת החוק של השר משולם נהרי שנועדה להגדיל (במטרה להשוות) בין תקציב הרשויות המקומיות שניתן למרכז החינוך העצמאי ולמרכז מעיין החינוך התורני לזה שניתן לבתי הספר הרשמיים של המדינה , מהווה החרפה של הפלייה נוספת ובלתי חוקתית בין שתי הרשתות על פני שאר מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים של מדינת ישראל.

איכות השלטון: הצעת החוק של השר משולם נהרי שנועדה להגדיל (במטרה להשוות) בין תקציב הרשויות המקומיות שניתן למרכז החינוך העצמאי ולמרכז מעיין החינוך התורני לזה שניתן לבתי הספר הרשמיים של המדינה , מהווה החרפה של הפלייה נוספת ובלתי חוקתית בין שתי הרשתות על פני שאר מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים של מדינת ישראל.
התנועה לאיכות השלטון
איכות השלטון: הצעת החוק של השר משולם נהרי שנועדה להגדיל (במטרה להשוות) בין תקציב הרשויות המקומיות שניתן למרכז החינוך העצמאי ולמרכז מעיין החינוך התורני לזה שניתן לבתי הספר הרשמיים של המדינה , מהווה החרפה של הפלייה נוספת ובלתי חוקתית בין שתי הרשתות על פני שאר מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים של מדינת ישראל. התנועה קוראת לבטל את הצעת החוק בממשלה ולא להעלותה כלל להצבעה בכנסת. במכתבה לשרי המשפטים, האוצר , והחינוך לשר משולם נהרי ליוה"מש ולחברי הכנסת מציינת התנועה כי בימים אלו אישרה הממשלה הממשלה את הצעתו של השר משולם נהרי (ש"ס) לתיקון חוק יסודות התקציב כך שיחול שוויון בין תקציב הרשויות המקומיות לבתי הספר הרשמיים של מדינת ישראל, לבין תקציב הרשויות המקומיות למרכז החינוך העצמאי ומרכז מעיין החינוך התורני. התנועה טוענת כי תיקון חוק זה אם יאושר בכנסת מהווה החרפה נוספת באפליה מכוונת אשר המחוקק נתן לה כבר את ידו, בין תקצובם של רשת החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני על פני שאר מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים של מדינת ישראל. תקציב מוסדות החינוך השונים מורכב ברובו מתקציב משרד החינוך ובחלקו הקטן יותר מתקציב הרשויות המקומיות. חוק יסודות התקציב תוקן בעבר כך שחלקן של רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני בתקציב משרד החינוך יהיה שווה לתקציב בתי הספר הרשמיים, וגדול יותר מעמיתיהם – שאר המוסדות המוכרים שאינם רשמיים. כך נוצרה העדפה ברורה ובלתי שוויונית של מוסדות אלו על פני שאר המוסדות השייכים לאותה קטגוריה- זרם החינוך המוכר שאינו רשמי. אפליה זו מחריפה עוד יותר על רקע המלצות דוח שושני אשר כבר מיושמות מספר שנים בשטח, ואשר במסגרתן הופחת תקצובם של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי באופן דרסטי ביותר יחסית למוסדות חינוך אחרים. חשוב לציין כי האפליה שנוצרה כתוצאה מכך הינה אפליה בתוך קטגורית המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, קטגוריה אשר שייכים אליה בצד רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני גם מוסדות חרדיים נוספים זאת לצד מוסדות דתיים ציוניים, מוסדות חילוניים ומוסדות של המגזר הלא יהודי. על חוסר השוויוניות וההפליה של שתי הרשתות על פני שאר מוסדות החינוך באותה קטגוריה כבר אמר בג"ץ : "חוק יסודות התקציב מעגן איפוא מפורשות את ההפליה בתקציב רשת החינוך התורני ובכך מכשיר הוא חלוקה בלתי שוויונית של התמיכה הממשלתית" יתרה מזאת, בסוגית העדפת שתי הרשתות כבר השמיע בית המשפט העליון ביקורת וציין בפסק דינו כי יש לקרוא למחוקק לתת את דעתו על חוסר השוויון שנוצר ולצור שוויון גם לגבי שאר המוסדות המוכרים שאינם רשמיים. למרות קריאה זו של בית המשפט, אישור הממשלה, מעמיק את ההפליה שנוצרה בקרב מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי בכך שהעניקה העדפה לחינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני גם בחלק התקציב של הרשויות המקומיות. יש לזכור כי לא בכדי המוסדות המוכרים שאינם רשמיים זוכים לתקצוב פחות מאלו של הרשמיים. בבסיס השוני בתקצוב נמצאת האבחנה הברורה בית שני סוגי מוסדות החינוך, אשר בעוד שהמוסדות הרשמיים מונחים כמעט לחלוטין על ידי משרד החינוך הן מבחינת הרכב צוות ההוראה, הן מבחינת האוכלוסייה הבאה בשעריהן, תכני הלימוד וכד', הרי שבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים זכאים לבחור את תלמידיהם, מוריהם, ואף יש להם גמישות רבה בקביעת תכני ואופי הלימוד. ההפליה העומדת בבסיס תיקון החוק הינה לפיכך פסולה ובלתי חוקתית. בכדי למגר אותה יש למנוע השוואת תקציבי המוסדות הללו לזה של בתי הספר הרשמיים, או לחילופין להעניק תקצוב שווה לכל מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי וזאת לאחר בדיקה מעמיקה באשר ליכולת התקציבית של מדינת ישראל, לשאת בעלויות אלו. לאור כל זאת קוראת התנועה למען איכות השלטון בישראל לבטל את אישור הצעת החוק בממשלה ולא להעלותה כלל להצבעה בכנסת, או לחלופין קוראת התנועה לכנסת להצביע נגד החוק.