התנועה לאיכות השלטון דורשת מהשופט בדימוס אליהו וינוגרד כי הדו"ח הסופי של וועדת וינוגרד יכלול גם המלצות ומסקנות אישיות.
במכתבה ל יו"ר הועדה לבדיקת מלחמת לבנון השניה, השופט (בדימוס) וינוגרד מציינת התנועה כי מפרסום באמצעי התקשורת עולה לכאורה כי הועדה החליטה לפרסם את הדו"ח הסופי ללא מסקנות והמלצות אישיות נגד המעורבים במלחמה. אם יש אמת בפרסום זה, סבורה התנועה כי החלטת הועדה שלא לפרסם מסקנות אישיות הנה בלתי סבירה באופן קיצוני, חורגת מהמנדט והסמכות אשר נתנו לה, פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור, ולפיכך ראוי היה כי הוועדה תחזור בה מעמדה זו.

במכתבה ל יו"ר הועדה לבדיקת מלחמת לבנון השניה, השופט (בדימוס) וינוגרד מציינת התנועה כי מפרסום באמצעי התקשורת עולה לכאורה כי הועדה החליטה לפרסם את הדו"ח הסופי ללא מסקנות והמלצות אישיות נגד המעורבים במלחמה. אם יש אמת בפרסום זה, סבורה התנועה כי החלטת הועדה שלא לפרסם מסקנות אישיות הנה בלתי סבירה באופן קיצוני, חורגת מהמנדט והסמכות אשר נתנו לה, פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור, ולפיכך ראוי היה כי הוועדה תחזור בה מעמדה זו.

ראשית, כידוע אחריות אישית הנה אחד מעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי, הסקת מסקנות אישית וגזירת המלצות אישיות, הן ליבתו של עקרון האחריות האישית. לפיכך, התעלמות מהיבט האחריות האישית במסגרת הליך מנהלי כלשהו, קל וחומר במסגרת הליך מנהלי מעין שיפוטי – הנו מהלך בלתי סביר באופן קיצוני ודינו להתבטל. שנית, החלטה שלא לפרסם מסקנות אישיות הנה החלטה שאינה בסמכות הוועדה לקבל, וחורגת מכתב המינוי אשר ניתן לה על ידי הממשלה, אשר בו הוסמכה הוועדה לברר את "ההערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ומערכת הביטחון במכלול ההיבטים של המערכה בצפון". כך קבעה הממשלה ולזה התכוונה – הוועדה הוסמכה לחקור את הכל ולקבוע ממצאים ומסקנות ביחס להכל – כולל המלצות אישיות. כמו כן אחד הטיעונים המרכזיים, שטענה המדינה בבג"צ שהגישה התנועה למען איכות השלטון אשר נסב על שאלת סמכותה של הממשלה להקים וועדת בדיקה ממשלתית ולא וועדת חקירה, היה שוועדת הבדיקה מוסמכת לבדוק הכל ולקבוע הכל ולמעשה אין כל הבדל ממשי בינה לבין וועדת חקירה ממלכתית. ואכן דעת שופטי הרוב, באותה עתירה, התבססה על נימוק זה כאחד מהנימוקים המרכזיים להחלטתה שלא לפסול את החלטת הממשלה למנות וועדת בדיקה ממשלתית לבחינת מלחמת לבנון השנייה, וכך קבע כב' המשנה לנשיאה השופט א. ריבלין בפסקה 20 לפסק דינו כי: "לאור הסמכויות הנתונות בפועל בידיה של ועדת וינוגרד ולאור הרכב חבריה, ההבדלים בין ועדה זו לבין ועדת חקירה ממלכתית אינם מצדיקים, במקרה זה, קביעה שיפוטית בדבר חוסר סבירות קיצוני בבחירת הממשלה". מכאן שהחלטת הועדה שלא לכלול מסקנות אישיות הנה החלטה החורגת מסמכותה ומכתב המינוי אשר ניתן לה על ידי הממשלה.

שלישית, סמכותה הרחבה והכוללת של ועדת וינוגרד, היה אף אחד הנימוקים המרכזיים שהושמעו על מנת להרגיע את הציבור ולשכך את התסכול, הכעס והאכזבה האדירים שחש לאחר מלחמת לבנון השנייה, ובפרט נוכח החלטת הממשלה שלא להקים וועדת חקירה ממלכתית כדי לבחון את היבטיה. כעת, אם תעמוד הוועדה על החלטתה שלא לפרסם המלצות אישיות, יהיה בזה משום סרת לחי מצלצלת לציבור שלם שהאמין, שאכן וועדת וינוגרד עושה מלאכתה נאמנה, וכי בזכות המלצותיה יופקו הלקחים הנדרשים, הן ברמה המערכתית והן ברמה האישית. הגם שאין להקל ראש כלל בהמלצות המערכתיות, הימנעות מפרסום מסקנות אישיות ייתפס בעיני רבים כפעולת התחמקות ההופכת את עבודתה של הוועדה לפלסטר. במצב דברים זה, פרסום הדו"ח הסופי, ללא מסקנות אישיות יהיה מעשה הגובל ברשלנות ביחס למה שוועדה סבירה אמורה היתה לעשות ובכלל כך וועדת וינוגרד.

לאור כל זאת ובהנחה שאכן נכונה הטענה, מבקשת התנועה לאיכות השלטון מהשופט (בדימוס) וינוגרד כי יחזור בה הוועדה מהחלטתה האמורה ותכלול במסגרת הדו"ח הסופי כל המלצה ומסקנה אשר תמצא לנכון ובכלל כך מסקנות אישיות.