התנועה לאיכות השלטון טוענת במכתב לראש הממשלה, שר האוצר ושרת החינוך כי על פי בדיקת התנועה לא מנוצל התקציב המאושר למשרד החינוך באורך שיטתי וזאת בסכום העולה עד כדי מיליארד שקלים בשנה!!

התנועה לאיכות השלטון טוענת במכתב לראש הממשלה, שר האוצר ושרת החינוך כי על פי בדיקת התנועה לא מנוצל התקציב המאושר למשרד החינוך באורך שיטתי וזאת בסכום העולה עד כדי מיליארד שקלים בשנה!!
במכתבה לראש הממשלה, שר האוצר ושרת החינוך מציינת עו"ד נילי אבן חן מנהלת המחלקה לכלכלה ומחקר בתנועה כי על פי הבדיקות שערכה התנועה לאיכות השלטון, ניתן לפתור חלק
מבעיות משרד החינוך על ידי כך שיבוצעו החלטות הכנסת וינוצל בפועל התקציב שהכנסת אישרה.
הבדיקה העלתה כי לאורך שנים רבות לא מנוצל באורח עקבי ושיטתי סכום ממוצע העולה כדי מיליארד שקלים כל שנה, אשר יכול היה לשמש לביצוען של רפורמות ותוכניות רבות וחשובות.

מהבדיקות שערכה התנועה לאיכות השלטון (על פי דוחות ביצוע תקציב המדינה של החשב הכללי) ,עולה כי במהלך שתיים עשרה השנים האחרונות (לפחות), משרד החינוך מנצל רק חלק מתקציבו.
עוד נמצא כי תוצאה זו של חוסר ניצול תקציבי קיימת באופן עקבי במהלך כל שנה ושנה בשנים שנבדקו. בבדיקה לא נמצאה שום שנה שבה התקציב שהוצא בפועל היה שווה או אף קרוב לתקציב שאושר על ידי המדינה.
מנתוני התקציב שנבדק עולה כי ישנה מגמה ברורה לפחות משנת 1995 ועד היום, המצביעה על יתרה גבוהה כל שנה בחוסר ניצול התקציב של משרד החינוך.
לשם הדגמה, במהלך חמש השנים האחרונות, הסתיימה כל שנת תקציב ביתרת נטו בלתי מנוצלת של משרד החינוך בגובה ממוצע של למעלה ממיליארד שקל !!!, כפי שמודגם בדיאגרמה הבאה:
רק לשם ההמחשה- סכום אי הניצול התקציבי של משרד החינוך במשך כל שנה עולה על התקציב השנתי של משרד החקלאות כולו.
על פי מיטב ידיעת התנועה לאיכות השלטון , היתרה הבלתי מנוצלת חוזרת אל קופת המדינה ולא עומדת לרשות משרד החינוך, וכך שנה אחרי שנה מפסיד משרד החינוך כספים תקציביים שאושרו לו בגובה עצום.
כך במהלך שתיים עשרה השנים האחרונות הפסיד משרד החינוך תקציב של למעלה מ 10 מילארד שקל, אשר יכול היה להשתמש בו ליישום רפורמות ופרויקטים רבים אחרים.
על מנת לסבר את האוזן ומבלי להביע דעה לגוף העניין, הרי שיתרת התקציב המדוברת יכולה לאפשר ביצוע רפורמות מבניות רבות.
יתרה של חוסר ניצול תקציבי בשיעור כה גבוה החוזרת על עצמה שנה אחר שנה צריכה להדליק נורה אדומה בפני הגורמים הממונים על התקציב, שהרי התוצאה היא שבסופו של יום עוגת תקציב החינוך קטנה באופן משמעותי מזו שהוקצתה על ידי נבחרי הציבור.
ראוי לציין כי חוסר ניצול תקציבי בולט זה, החוזר על עצמו מדי שנה בשנה, מעיד כי אין מדובר בבעיה נקודתית, כי אם במגמה שיטתית אשר לפיה הרשות המבצעת אינה ממלאת אחר החלטת הכנסת באשר לחלוקת התקציב .
אם כן, פעם אחת עוקפת הממשלה את הכנסת מבעוד מועד, באמצעות הנחת "הר חקיקתי" בדמות חוק ההסדרים, שאין ביכולת חברי הכנסת לבקרו ולהבינו, ופעם שניה נמנעת הממשלה מלהוציא אל הפועל את החלטת בית המחוקקים באשר לתקציב שאושר כחוק.
לאור כל זאת מבקשת התנועה לדעת כיצד באופן עקבי במהלך שנים כה רבות עומד גובה חוסר הניצול התקציבי על שיעורים כל כך גבוהים, ומה בכוונת משרד החינוך והאוצר לעשות בנדון כדי למנוע את המשך המגמה.