התנועה לאיכות השלטון הגישה בשבוע שעבר לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א בנוגע למכרז והשימוש שנעשה בנכס בו פועל בית הספר תיכון טומשין

התנועה לאיכות השלטון הגישה בשבוע שעבר לבית המשפט העליון ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א בנוגע למכרז והשימוש שנעשה בנכס בו פועל בית הספר תיכון טומשין
הערעור הוגש היות ונדחתה בקשת התנועה לביטול ההסכם שנחתם בין עיריית ראשון לציון לחברה בבעלות חבר המועצה שמואל טומשין ו/או להורות לעירייה למצות את זכויותיה בנכס בית הספר.
בתמצית מדובר במכרז שפרסמה עיריית ראשון לציון, להשכרת מבנה שבבעלותה לצורכי הפעלת בית ספר פרטי להשכלה על יסודית. במכרז זה, אשר נפלו בו פגמים רבים, זכה תיכון טומשין, אשר בבעלות חבר המועצה שמואל טומשין. אבל מיד לאחר סיום הליכי המכרז, החלה מכללת אפיק – שאיננה בית ספר תיכון ונמצאת אף היא בבעלות שמואל טומשין – לעשות שימוש במחצית מהנכס, שלא למטרות שהוגדרו במסגרת המכרז, ומבלי לתת על כך כל תמורה לעירייה.

התנועה ערערה, באמצעות עוה"ד ברק כלב ודפנה קירו- כהן, רק בנוגע בעניין השימוש שנעשה במחצית הנכס על ידי מכללת אפיק. זאת, אפילו שהיא סבורה כי טעה בית המשפט גם בקביעותיו בנוגע לתקינות הליך המכרז, אבל, בנסיבות דנן, נוכח טיבן של הטענות ובהתחשב במדיניות ההתערבות של בית המשפט של ערעור, הערעור לא עסק בחלק זה של ההכרעה המשפטית. ערעור התנועה התמקד רק בשימוש שנעשה בנכס מיד לאחר הזכייה במכרז. כשמוקד הדרישה הוא כי העירייה תפעל למצוי זכיותיה בנכס, מכאן ולהבא- ל 10 השנים הבאות, גם תחת קביעת בית המשפט המחוזי שלא ניתן עוד לפעול לביטול המכרז עצמו.
זאת משום, שלמעשה, בית המשפט לעניינים מנהליים אישר סיטואציה בה העירייה, במפורש או במשתמע, אישרה לגוף פרטי, בבעלותו של חבר מועצה, לעשות שימוש במחצית מנכס שעמד למכרז, בו אותו גוף כלל לא היה יכול להשתתף, היות ולא עמד בתנאי הסף (שכן, הוא איננו בית ספר תיכון). באמצעות כך מוענקת הטבה לחבר המועצה, בשווי של מחצית מדמי השימוש בנכס (הטבה אשר צפויה להגיע לסכום של כ- 2.5 מליון ₪ ועשויה להגיע אף לסכום כולל של כ- 5 מליון ₪ באם תמומש האופציה לשכירת המבנה ל- 5 שנים נוספות, בנוסף ל- 5 השנים הראשונות).
ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט תאפשר מציאות בה רשויות מקומיות מעניקות זכות שימוש במקרקעי הציבור – ללא תמורה, תוך הטבה בשווי מיליוני שקלים לגורם מקורב – חבר מועצה (דרך גוף שבבעלותו); תוך עקיפה של דיני המכרזים והערכים עליהם הם נועדו להגן; ותוך הפרת חובת הנאמנות של העירייה למקסם את התועלת מנכסיה הציבוריים ולשקול שיקולי צדק חלוקתי. מכאן, כי הסוגיות המשפטיות העומדות בלב ערעור זה מהוות דוגמא לשלב בו פסק דינו של בית המשפט פותח פתח להפרות עתידיות של כללי מנהל תקין, בכל הנוגע לניהול נכסי הרשויות המקומיות (ולמיטב ידיעת העותרת מדובר באלפי נכסים ברחבי הארץ) ובכל הנוגע לעקיפת דיני המכרזים על ידי רשויות מקומיות. מכאן החשיבות המרכזית להתערבותו של בית המשפט העליון.