התנועה לאיכות השלטון במכתב לשר המשפטים פרופסור פרידמן :" הצעת החוק שתמנע ביקורת שיפוטית על החלטות היוע"מש הנה בכיה לדורות"
התנועה סבורה כי בפרסום הדברים במועד זה, ערב פרסום פס"ד בפרשת קצב , עלול להיווצר רושם כי נעשה ניסיון להשפיע על החלטת בג"ץ בעתירה תלויה ועומדת.
במכתבה לשר המשפטים מציינת עו"ד מיקה קונר קרטן כי כעולה מפרסומים היום בכלי התקשורת, בימים אלה נשקלת במשרדך האפשרות לגבש הצעת חוק אשר תמנע מבג"ץ לדון בעתירות נגד החלטות היועץ המשפטי לממשלה על העמדה לדין ועסקאות טיעון עם נאשמים.
ככל שהדברים אכן נכונים, התנועה מבקשת להביע את הסתייגותה לא רק מרעיון צמצומה של השפיטות, אלא אף מהתזמון העגום בפרסום הדברים טרם החלטת בג"ץ בעתירות שהוגשו כנגד החלטות היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של קצב.
ראשית, מציינת התנועה כי ממועד פרסום הדברים עולה תחושה קשה וזאת נוכח ההכרעה בנוגע לעניינו של קצב, אשר אנו עומדים בפיתחה, שכן בימים אלה, כידוע לך, שוקדים שופטי בג"ץ על כתיבת ההחלטה בעתירות שהוגשו בעניין. התנועה סבורה כי בפרסום הדברים במועד זה עלול להיווצר רושם כי נעשה ניסיון להשפיע על החלטת בג"ץ בעתירה תלויה ועומדת.
בנוסף מציינת התנועה בפני השר כי לבג"ץ כיום הסמכות והיכולת להתערב בהחלטות היועמ"ש, ואולם הדבר נעשה במשורה, באופן מרוסן ומצומצם ובמקרים בהם החלטת היועמ"ש לוקה באי סבירות קיצונית. כפי שנקבע בבג"ץ 6209/01 אבי בר-לב ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פד נו(3) 625, סעיף 4:
"בית-משפט זה יתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, בין השאר אם התקבלו שלא ביושר ושלא בתום-לב או ממניעים נפסדים ולא טהורים או בסתירה ברורה לאינטרס הציבור, או שהן לוקות באי-סבירות קיצונית או בעיוות מהותי (בג"ץ 6271/96 בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה [1], בעמ' 429; בג"ץ 6009/94 שפרן נ' התובע הצבאי הראשי [2], בעמ' 582; בג"ץ 4550/94 אישה נ' היועץ המשפטי לממשלה [3], בעמ' 872-871)."
התנועה מדגישה כי מספר הפעמים בהם בג"צ אכן התערב בהחלטות היועמ"ש הינו זעום וזניח וזאת במהלך 60 שנות שפיטה. אי לכך כלל לא ברור עם איזו "תופעה" באה הצעת החוק להתמודד.
למותר לציין כי בג"צ הוא שומר הסף האחרון, זה אשר יעמוד בעת הצורך על המשמר ויוודא כי החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, ככל שהעניין יובא בפניו, אכן התקבלה ביושר, בתום לב וממניעים טהורים, אשר אינם עומדים בסתירה לאינטרס הציבור. סגירת האפשרות של בג"צ מלבחון החלטות היועמ"ש יש בה אף משום מתן מעמד עדיף ליועמ"ש על פני כל בעל תפקיד ציבורי אחר, אשר את החלטותיו ומעשיו יבדוק בג"ץ.
לאור כל זאת וככל שהדברים אשר פורסמו משקפים את המציאות לאשורה, הרי שיש מקום לדחות כל פרסום בעניין זה עד לאחר ההכרעה בעתירות שהוגשו בעניין קצב וכן לשקול הדברים בשנית ואף להימנע מהחלטה שכזו שתהא, לדידנו, בכייה לדורות.