התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת השרים לענייני חקיקה שלא להכליל בהצעת החוק האוסרת פרסום שמות חשודים טרם הגשת כתב אישום – אנשי ציבור וחשודים בפשיעה מאורגנת
לטענת התנועה גם אם דברים אלה נכונים ביחס לכלל אזרחי המדינה, ואין התנועה מבקשת להביע עמדתה לעניין זה, בכל הנוגע לפרסום מידע אודות אנשי ציבור וחשודים בעבירות הפשיעה המאורגנת – הערכים, האיזון וההגנה שונים. כפועל יוצא, המסקנה היא כי לעניין אלה, אין לאסור פרסום אודות חקירה פלילית בטרם הגשת כתב אישום
במכתבה לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה מציינת התנועה כי מפרסומים בתקשורת עולה, לכאורה, כי אתמול אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה, את הצעת החוק אשר בנדון לפיה " לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אלא אם מצא בית המשפט כי הדבר הכרחי לשם קידום חקירה שעל פי דין, או כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום."
בדברי ההסבר להצעת חוק זו, ציינו ח"כ יוסף שגל ורוברט אילטוב כי "חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת בחברה דמוקרטית הינם ערכים עליונים. יחד עם זאת, זכות לפרטיות גם היא זכות לא זניחה בכל חברה, וישנו צורך באיזון זכויות הללו… פרסום ברבים שמות של אנשים אשר חשודים במעשים פלילים לרוב איננו מהווה עניין ציבורי".
גם אם דברים אלה נכונים ביחס לכלל אזרחי המדינה, ואין התנועה מבקשת להביע עמדתה לעניין זה, בכל הנוגע לפרסום מידע אודות אנשי ציבור וחשודים בעבירות הפשיעה המאורגנת – הערכים, האיזון וההגנה שונים. כפועל יוצא, המסקנה היא כי לעניין אלה, אין לאסור פרסום אודות חקירה פלילית בטרם הגשת כתב אישום.
ראשית, בדמוקרטיה ייצוגית ישנה חשיבותה חברתית מכרעת בביקורת על אנשי ציבור שהנם מורשי העם וכפופים לו. לצורך כך, זקוק העם למידע על נבחריו, שכן, בלעדי מידע, לא ניתן לגבש דעה בשאלה אם צריך לתקן מעשים שלטוניים אם לאו, או בשאלה אם יש מקום להביא לפיטוריהם או החלפתם של 'המושלים'.

לעניין זה, אין ספק כי מידע אודות חקירות פליליות המתנהלות בנוגע לנבחר ציבור כזה או אחר, הנו מסוג המידע הנכלל בזכותו של הציבור לדעת על מנת שיוכל להפעיל את כלי הביקורת העומדים לרשותו. כך בדומה אף בנוגע לחשודים בעבירות פשיעה מאורגנת, בין היתר, על מנת שידע את היקף הסכנה יוכל להפעיל לחץ על נבחריו.

שנית, פרסום אודות איש ציבור הינו מסוג הפרסומים אשר כבר הכירה הפסיקה בכך שעשוי להיות בהם "עניין ציבורי" מיוחד. מכאן כי בניגוד מוחלט לדברי ההסבר להצעת החוק – חקירה פלילית אודות איש ציבור ו/או חשוד בפשיעה מאורגנת, מקימה עניין ציבורי מיוחד, אשר מבססת את החובה לפרם את המידע.

שלישית, בשל הכוח הרב הנמצא בידיהם של אנשי ציבור, במובחן מאזרחים פרטיים, עלול להתעורר החשש כי הם ינצלו את כוחם כדי לטשטש עקבות מעשי שחיתות או רשלנות, הנחקרים על ידי הרשויות המוסמכות. פרסום המידע אודות החקירה, מונע מהם להשתיק או לטשטש פרשיות הנוגעות לתפקודם. במשטר דמוקרטי זהו ערך עליון עליו יש לשמר, שכן ככל שיש יותר כוח כך נדרשים יותר אמצעי ריסון ופיקוח.

התנועה מוסיפה לעניין חשודים בפשיעה מאורגנת, כי פעמים רבות, עצם הפרסום הוא שמאפשר לגורמים המוסמכים להגיע למידע ולמצות את החקירה.

רביעית, האיזון השונה לעניין אישי ציבור למול כלל אזרחי המדינה, אף ראוי כי יתייחס ליכולת של אנשי ציבור להתגונן מפני הפרסום, כמו גם עצם נכונותם, המפורשת או המשתמעת, של אנשי ציבור לחשוף עצמם לעיני הציבור ולביקורתו על כל המשתמע בכך.

התנועה סבורה כי די בטעמים אלה, כדי לבסס את בקשתה כי ועדת השרים לענייני חקיקה תשקול עמדתה ביחס להצעת חוק זאת בשנית, כך שלא תחול על אנשי ציבור וחשודים בעבירות של פשע מאורגן.