התנועה למען איכות השלטון בישראל פנתה לראש הממשלה, לשר הבינוי והשיכון, ליועץ המשפטי לממשלה וליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים, לעכב את מינויו של ראש עיריית רמלה מר יואל לביא לתפקיד מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל. אם וככל שאכן ישנה כוונה לבצע את המינוי.
הדרישה היא לעיכוב המינוי עד אשר יסתיימו הליכי ביקורת הנוגעים לשאלות בקשר להתנהלות בלתי תקינה ומנוגדת למינהל תקין לכאורה בכל הנוגע לקרקעות המצויות בתחום העיר רמלה, על ידי מר לביא ועל ידי העירייה – על ניהולה ותפקודה הוא אמון.
במכתבה לראש הממשלה, לשר הבינוי והשיכון, ליועץ המשפטי לממשלה וליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים קוראת התנועה לאיכות השלטון לעכב את מינויו של מר לביא לתפקיד מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, אם וככל שאכן ישנה כוונה לבצע את המינוי האמור, עד אשר יסתיימו הליכי ביקורת הנוגעים לשאלות באשר להתנהלות בלתי תקינה ומנוגדת למינהל תקין לכאורה בכל הנוגע לקרקעות המצויות בתחום העיר רמלה, על ידי מר לביא ועל ידי העירייה – על ניהולה ותפקודה הוא אמון.
התנועה סבורה כי יש להימנע ממינויו של מר לביא לכהונה כמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל עד אשר יתברר האם אכן נושא מר לביא באחריות לליקויים הנוגעים להתנהלותו ולהתנהלות העירייה בנוגע למקרקעין בתחום העירייה.
זאת, אם בשל האחריות אשר נושא בה יו"ר מועצת רמלה והעובדה שתחת כהונתו התנהלה העירייה באופן לקוי לכאורה בכל הנוגע להיבטים שונים הנוגעים לקרקעות המצויות בתחום העיר רמלה, כשל העלול להצביע על העדר יכולתו לעמוד בראש גוף מינהלי גדול כמנהל מקרקעי ישראל, אשר לב עניינו הוא עיסוק במקרקעי הציבור, ואם לאור אחריותו להתנהלות בלתי תקינה ולהפרת כללי מינהל תקין לכאורה ומידת מעורבותו האישית בעניינים אשר הובאו לעיל אם וככל שבדיקת הסוגיות שהועלו בנוגע לשאלת תקינות התנהלותו תעלה כי אכן אירעו ליקויים.
התנועה מציינת כי מנהל מקרקעי ישראל הוא אחד הגופים הרגישים ביותר במדינת ישראל, בייחוד לבעיות בתחום המינהל התקין; ניהול הגוף כרוך בהובלת מאות עובדים ונכסים בשווי שלא ניתן לאומדם, בשל העובדה שהוא משקף את ערך מרבית קרקעות מדינת ישראל והזכויות הקשורות בקרקעות אלה.
התנועה מביאה את דברי שופטת בג"צ עדנה ארבל : "… הגם שבית משפט זה אינו מתערב במינויו של מועמד למשרה ציבורית כאשר עולה שהתנהגותו של אותו מועמד אינה אתית, וכי המשפט אינו אוכף נורמות התנהגות אתיות, הרי שכאשר מדובר בהתנהגות אשר מצויה הן בתחום האתי והן בתחום המשפטי, ומאופיינת בחוסר סבירות קיצוני, אז תהא זו מחובתו של בית המשפט שלא לעמוד מן הצד, אלא לשקול את השיקולים הרלבנטיים, לאזן ביניהם, ובמקרה מתאים אף להתערב במינויו של אדם אשר חטא בהתנהגות כזו ולומר כי מינוי זה נוגד את הדין". [ההדגשה הוספה].

היוצא מכך הוא כי משעה שקיימים נתונים המעוררים סימני שאלה באשר לתקינות התנהלותו של מועמד למשרה ציבורית בכירה, לא רשאים הגורמים הממנים ובכללם הממשלה לעצום עיניהם נוכח השאלות ועליהם לבחון את הנתונים ולשקול אותם בכובד ראש קודם ההחלטה על המינוי.