התנועה לאיכות השלטון למפכ"ל המשטרה: אם יסתבר כי משטרת ישראל סטתה מדרך השוויון והדיחה שוטר מתנדב לאחר שלכאורה רשם דו"ח לרכב בו נסע שר האוצר במקרה זה, יש להשיבו לשורות המשטרה

התנועה לאיכות השלטון למפכ"ל המשטרה: אם יסתבר כי משטרת ישראל סטתה מדרך השוויון והדיחה שוטר מתנדב לאחר שלכאורה רשם דו"ח לרכב בו נסע שר האוצר במקרה זה, יש להשיבו לשורות המשטרה

עו"ד דניאל קֵירֹס בשם התנועה מציין במכתבו למפכ"ל ולשר האוצר כי פורסם בעיתונות הארצית כי, לכאורה, לאחר שלכאורה רכב שבו נסע השר רוני בר און נעצר ולכאורה נרשם לנהגו דו"ח בגין עבירת תנועה, לשכת השר בר און יצרה קשר עם משטרת ישראל, מונה קצין בודק והשוטר הודח משורות המשטרה.

התנועה למען איכות השלטון בישראל מבקשת לדעת אם יש בפרסום אמת.

התנועה אף מבקשת לדעת:

א. בכמה מקרים של העברת מידע לעיתונאי בעבר – תופעה שאינה נדירה במחוזותינו – מונה קצין בודק?

ב. בכמה מקרים של העברת מידע לעיתונאי הודח מתנדב (או שוטר)?

ג. במידה ומונה בעבר קצין בודק ו/או הודח מתנדב (או שוטר) – מה היה אופי המידע שנמסר באותם מקרים?

בהנחה שקיימת פקודה במשטרה שלא להעביר מידע לעיתונאי ללא אישור, יש לכבד כלל זה. אולם, אם יסתבר כי משטרת ישראל אינה ממנה קצין בודק ואינה מדיחה מתנדבים (או שוטרים) בענין העברת מידע אחר (כגון מידע שמסירתו יכול לסכל חקירה פלילית חמורה) באותה נחישות שבה היא ממצה את הדין כאשר הציבור מגלה כי רכב שבו נסע שר קיבל דו"ח – הרי ההחלטה להדיח את המתנדב במקרה זה פוגעת באופן קשה בעקרון השוויון.

זאת ועוד. אם יסתבר כי משטרת ישראל אינה אוכפת את הדין באופן נחוש במקרים אחרים של מסירת מידע, אבל ממצה את הדין כאשר מתנדב מגלה כי רכב שבו נסע שר קיבל דו"ח, עובר מסר פסול, לפיו הפרטיות של שר חשובה מפרטיותו של אדם רגיל.

אכן, אם יסתבר כי משטרת ישראל סטתה מדרך השוויון במקרה זה, יהיה עליה להשיב את המתנדב לשורות המשטרה (או למנות קצין בודק לכל המקרים של מסירת מידע לעתונאי ולסלק את כל השוטרים הרלוונטיים האחרים מהמשטרה).

לכך יש להוסיף, כי אם יש אמת בפרסום לפיו לשכת השר פנתה למשטרה בענין מסירת המידע על הדו"ח לעיתונאי – מדובר בשימוש לרעה ופסול של כוח השררה.

על השר בר און היה להחליט: אם מדובר בנסיבות של דו"ח לרכב שבו נוסע עובד ציבור בכיר ובו נוהג עובד ציבור, ממילא קיים עניין ציבורי וטוב שהציבור יודע על כך. אם, לעומת זאת, השר בר און היה טרוד בפרטיותו כאזרח, היה עליו (ולא על הלשכה הרשמית, השייכת למדינה ושבה הוא משרת) לפנות, כאחד האדם, בפניה אישית למשטרה.