בג"צ הוציא צו על תנאי לעתירת התנועה לאיכות השלטון המורה למדינה להשיב תוך 5 חודשים מדוע לא תבוטל ההחלטה להאריך ב 5 שנים את חוק טל, כן החליט בג"צ להרחיב את הרכב השופטים הדן בעתירה ל9 שופטים.

ההחלטה ניתנה היום ע"י בג"צ בהרכב הנשיאה דורית ביניש והשופטות עדנה ארבל ואיילה פרוקצ'יה.
בעקבות החלטת הכנסת להאריך ב 5 שנים את "חוק טל" עתרה התנועה למען איכות השלטון ביולי 2007 באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, צרויה לוזון- מידד וברק כלב לבג"צ לביטול החוק. בג"צ נדרש להוציא צו על תנאי המורה לכנסת לנמק מדוע לא תבוטל הארכת החוק המנציח פטור גורף מגיוס לשירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, וזאת חרף הפגיעה הקשה, הבלתי מידתית, הבלתי שוויונית והבלתי חוקתית הנגזרת ממנו לזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובינהן הפגיעה בחייהם, בגופם, בקניינים ויכולת השתכרותם ובכבודם של אותם חלקים בחברה אשר נושאים בעול הביטחוני הגובר בשל הנצחת הפטור הגורף. כן מתבקש בג"ץ להוציא צו ביניים המורה לשר הבטחון להימנע לפי שעה מלהעניק דחיית שירות לתלמידי ישיבות נוספים מכח החוק וזאת עד לבירור העתירה . התנועה טוענת כי חוק טל הינו ביטוי לליקוי מאורות קשה, העדפת שיקולים פוליטיים צרים על טובתה של המדינה, על חוסנה החברתי ועל ביטחונה ושרידותה.
החוק מפלה בין דם לדם, בין אלה הנושאים בנטל לבין אלו הפטורים בפועל מנשיאה בנטל. בכך יוצר החוק אווירה קשה, אווירה הפוגעת במוטיבציה לשרת את המדינה ומביאה ניכור הולך וגובר בין חלקי הציבור השונים.
תומכי החוק סמכו ידיהם על הערכות כי החוק יביא לתהליך של שינויים בחברה החרדית, יאפשר ועודד את בני הקהילות להתפרנס ולהיות מעורבים יותר בחיי המדינה ובהדרגה לקחת חלק ולשאת בנטל.
החוק נחקק כהוראת שעה בכדי לאפשר למחוקק, לבחון האם החוק אכן משיג את יעדיו או שמא מחטיא אותם ויש לבטלו או לבצע בו שינויים מן היסוד.
נוכח הכשלים והפגמים בחוק עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל בקיץ 2002, לבג"ץ לביטול החוק. בפסק הדין בג"ץ קבע כי חוק טל אכן מפלה ופוגע בעקרון השוויון.
עוד קבע בג"ץ כי לא מתקיים (על פי מצב הדברים בעת הדיון בעתירה) "קשר רציונלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו" התכלית המרכזית של החוק להביא לשילוב גברים חרדים במשק העבודה הישראלי – איננה מתגשמת. בג"ץ סבר כי ראוי להמתין עד מלואות 5 שנות הוראת השעה כדי לבחון את התאמת מטרות החוק לאמצעים שנקבעו להגשמתו. "יש לתת למבצעי החוק הזדמנות לתקן את שקלקלו" נכתב בפסק הדין. נוכח זאת נדחו העתירות. עם זאת הדגיש בית המשפט, כי בחלוף 5 השנים יהיה על הכנסת לבחון את הגשמתו הלכה למעשה. מן הנתונים שפורסמו עולה לכאורה, כי בתקופה שחלפה לא היו שינויים לטובה במימוש מטרות החוק. עוד עולה, כי בינתיים מספר בחורי הישיבות ש"דוחים" ונפטרים מן השירות הולך וגדל למימדים מסוכנים ביותר. מחסום 50 אלף תלמידי הישיבה שנמצאים בהסדר דחיית שירות נשבר בסוף 2006. זאת לצד הנתונים המצטברים על מספרי המשתמטים מן הגיוס והאזרחים שאינם נקראים לשירות ממגזרים נוספים. הנה כי כן, החוק לא הגשים תכליותיו, לא הביא לקידום האינטרסים אותם התיימר לקדם ולתיקון המצב המעוות, אלא החריף והקצין את הבעיה והשלכותיה.