השרה ציפי לבני בכנס איכות השלטון: גם מה שאינו פלילי – אינו בסדר

"עלי לא מקובל שכל מה שאינו פלילי הוא בסדר. חברה שבעיניה כל מה שאינו פלילי הוא תקין היא חברה ללא נורמות וללא ערכים ואני מאמינה שהחברה בישראל אינה כזאת". כך אמרה היום (יום ד', 18.6.08) מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ ציפי לבני, ביומו השלישי והאחרון של כנס ירושלים השלישי לאיכות השלטון, המתקיים מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל והמכללה לאיכות השלטון, בבנייני האומה בירושלים. השרה לבני אמרה כי כפי שעל עבירות בתחום הפלילי יש עונש על חוק העונשין, גם נבחרים שאינם מקיימים הנורמות המוסריות צריכים לצפות לעונש, והוא המחיר הציבורי שהם עלולים לשלם.

"צריך שיהיה מובן שאם מישהו חוצה את הקווים האדומים – יש לזה מחיר. ולא כפי שהיה נהוג עד כה בפוליטיקה הישראלית – שעל מעשה כזה היו מקבלים תמורה", הוסיפה שרת החוץ.

במושב משותף לתנועה למען איכות השלטון ולעמותת "אדם טבע ודין", שהתקיים במסגרת הכנס על הנושא "מה נוריש לילדינו? בין איכות הסביבה, השחתה ואיכות השלטון", אמר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ אופיר פינס-פז, כי "הסביבה בישראל היא סביבה חולה, מזוהמת ויש לטפל בה באופן נחוש, גם משום שיש לה השלכות לא פשוטות על מצב הבריאות. אבל הבעיה היא לא רק היסטורית אלא גם שלטונית – במקום שיש עוולה סביבתית יש גם עוולה שלטונית".

לדוגמה, הביא פינס את המאבק על חוף פלמ"חים. "איך יכול להיות שהמדינה נתנה ב-8 מליון שקלים את החוף היפה בישראל?" שאל. הוא ציין כי מבקר המדינה הורה לעצור את העבודות במקום. "אחת הבעיות הכי הקשות היא שההחלטות מתקבלות בחשאי. כשכבר נודע מה קורה – מאוחר מדי לעצור או למנוע את ההרס והפגיעה בסביבה", אמר.

דוגמאות נוספות שהביא ח"כ פינס הן נושא האנטנות הסלולאריות שהממשלה החליטה להעביר אותו "במסלול ירוק" בלא פיקוח ועדות התכנון, בגלל כניעה ללחץ, ללובי ולאינטרסים הכלכליים האדירים, ועיר הבה"דים הנבנית על סמך שיקולי נדל"ן בלבד.

"איכות השלטון אינה רק נוגעת לשחיתות אלא גם ליכולת של השלטון לבצע את תפקידו כרשות מבצעת. מצבנו ירוד מאי פעם. ממשלת ישראל היא כשלון ארגוני מהדרגה העליונה הנמצאת בפשיטת רגל", אמר פינס. לדבריו, כושר הביצוע האמיתי ירוד ביותר – רבים ממשרדי הממשלה יובשו ונוטרלו מהיכולת לעבוד, רבים מהמשרדים הופרטו, והם עסוקים כיום בעיקר ברגולציה ובהקצאת כספים.

מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", עו"ד ציפי איסר איציק אמר כי "מדינת ישראל ניצבת חסרת אונים לנוכח הקשר החזק והמסוכן של הון-שלטון-עיתון והשפעתו ההרסנית על הסביבה. הסביבה כנכס ציבורי, סובלת מרפיון מערכתי כולל ומצב זה מגביר את פיתויי ההשחתה. מצב מסוכן זה מוביל את משאבי הטבע במדינה לכדי סכנת הכחדה אל מול אוזלת היד של השלטונות. מולם עומדים איתן אילי הון ובעלי אינטרס שמבינים שאימוץ הטרנד הירוק מחד, והגברת הלחץ על מקבלי ההחלטות מאידך, משרתת את האינטרסים שלהם על חשבון הסביבה. הטרנד הירוק מגביר את הקושי בהתמודדות אל מול תהליכים הרסניים אלה משום שעוכרי הסביבה צובעים עצמם בירוק – למען הגנת הסביבה כביכול וכך, אנו עומדים בפני ויכוח אבסורדי – מי ירוק יותר.

ד"ר מיקי הרן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר אמרה כי קיים כשל חינוכי בכך שהמשרד לאיכות הסביבה הוא משרד עם תקציב אפסי, כוח אדם מוגבל והשרים הממונים רואים בו עונש. בעיה נוספת היא הקשיים שבאכיפה – אם לא ניתן לאכוף את החוקים הסביבתיים כל החקיקה והעשייה בתחום לא שווים כלום."

פרופסור ראסם חמאיסי, מהחוג לגיאוגרפיה ואיכות סביבה באוניברסיטת חיפה אמר כי "האוכלוסייה הערבית מודרת בתהליך קבלת ההחלטות, למרות שהיא שותפה בסוגיות של שלטון – כמשלמת מיסים וכבעלת צרכים. המשמעות של הדרה – חוסר בקבלת אחריות. הציבור הערבי הופך לצרכן ולא יצרן. יש שיגידו – "פרזיט", בורג קטן.

השר לאיכות הסביבה לשעבר, יוסי שריד אמר: "אל תתנו במה לפוליטיקאים הנגועים בשחיתות ואין לתת לראש הממשלה במה בכנסים מעין אלה, כמו שקיבל לאחרונה בכנס חינוך".

עוד אמר: "היו שטענו שהמשרד להגנת הסביבה קטן עליהם. אין משרדים קטנים יש רק שרים קטנים ואין שליחויות קטנות אלא שליחים קטנים. לאינטרס ההוני יש המון נציגים בממשלה. החיבור בין הון לשלטון שהינו קריטי לענייני הסביבה, רק הולך ומתעצם. ההוצאות על צמצום הפליטות הן הוצאות עתק ובעלי ההון לא רוצים להשקיע.