התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ למינוי גובי ארנונה ב47 רשויות מקומיות*** בהם שיעורי גביית הארנונה מזעריים בניגוד לכללי מנהל תקין.

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ למינוי גובי ארנונה ב47 רשויות מקומיות*** בהם שיעורי גביית הארנונה מזעריים בניגוד לכללי מנהל תקין.

בעתירתה מבקשת התנועה לאיכות השלטון באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב וצרויה מידד, לוזון כי יוצא צו על תנאי לשר הפנים המורה לנמק מדוע הוא נמנע באופן כה גורף ובלתי סביר מהפעלת סמכותו לפי סעיף 142א לפקודת העיריות (נוסח חדש) ולפי סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות למנות גובה ארנונה ממונה בכל אחת מהרשויות המצוינות בעתירה*** זאת לאור המציאות, הנמשכת שנים רבות בכל אחת מרשויות מקומיות אלה, לפיה שיעורי גביית הארנונה הינם מזעריים, דבר המנוגד לכללי מנהל תקין, יש בו כדי לפגוע בשירותים החיוניים עליהם מופקדת הרשות המקומית, וכן כדי להזין שוב ושוב מציאות מעוותת זו. וכן מדוע לא יקבע נהלים וקריקטריונים בנושא.
העתירה עוסקת באחת הבעיות החמורות ביותר בשלטון המקומי בישראל, בעיית הימנעות שיטתית וארוכת שנים של עשרות רשויות מקומיות מגביית מיסי הארנונה שניתן להגדירה כ"כרונית". 47 רשויות מקומיות במדינת ישראל גובות מזה שנים ארוכות מיסי ארנונה בשיעורים מזעריים ביותר, עד כי ניתן לומר שהן למעשה "לא גובות ארנונה".
שורשיה של בעיה זו הינם בתרבות של אי תשלום מיסי ארנונה בחלק מהרשויות המקומיות משך עשרות בשנים. תרבות שהיא כה נפוצה בחלק מהרשויות כך שתשלום מיסי הארנונה הפך בהן לחריג ולאו דווקא לכלל.
תרבות זו מקבלת חיזוק ממדיניותו של שר הפנים שמסרב להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לפתרון שקבע המחוקק למצב שכזה, מינוי גובה ארנונה ממונה .
למרות כן, מדיניותו של שר הפנים קובעת כי מינוי גובה ממונה בכל רשות מקומית, ללא תלות בשיעור גביית הארנונה או במצבה הפיננסי, אינה "צעד נכון" וכי יש לשקול את פיזורן של רשויות שאינן יכולות לגבות ארנונה בשיעורים מספיקים.
התנועה טוענת כי מדובר בכשל שוק עמוק וממושך הנובע מנורמה של אי תשלום מיסי ארנונה, ומהקושי של ראשי הרשויות המקומיות לגבות מיסי ארנונה מהמצביעים הפוטנציאליים שלהם.
העתירה מבקשת להביא להפעלת סמכות שר הפנים שבכוחה להביא לצמצום ניכר בתופעה רחבת היקף זו האחראית לשורה של כשלים ברשויות המקומיות. בין היתר מביאה הימנעות שר הפנים משימוש בסמכות זו, וכתוצאה ממנה המשך מציאות של אי גביית תשלומי ארנונה בעשרות רשויות מקומיות, לכך שבסופו של יום נאלץ משרד הפנים לפגוע בעצמאותן של הרשויות המקומיות תוך שימוש בכלי פיקוח דרסטיים יותר. כך גם גורמת הימנעות שר הפנים משימוש בסמכותו למנות גובה ממונה פגיעה בניהול הכספי של ענייני הרשויות, פגיעה בחלוקת נטל המיסים בין אזרחי הרשויות המקומיות, הלנת שכר ובעיות בשירותים הניתנים לאזרח בתחום החינוך, הבריאות, התשתיות והרווחה.
**** רשימת הרשויות
מועצה מקומית אבו סנאן,
עיריית אום אל פחם
עיריית אור עקיבא
מועצה מקומית אעבלין
מועצה מקומית ביר אל-מכסור
מועצה מקומית בית ג'ן
מועצה מקומית בסמ"ה
מועצה מקומית בסמת טבעון
מועצה מקומית ג'דיידה-מכר
מועצה מקומית ג'ל'ג'וליה
מועצה מקומית ג'סר א-זרקא
עיריית גבעת שמואל
מועצה מקומית זמר
מועצה מקומית זרזיר
מועצה מקומית חורה
עיריית טייבה
עיריית טירה
עיריית טמרה
מועצה מקומית יפיע
מועצה מקומית ירוחם
מועצה מקומית כאבול
מועצה מקומית כאוכב אבו אל-היג'א
מועצה מקומית כסיפה
מועצה מקומית כפר כנא
מועצה מקומית כפר מנדא
מועצה מקומית כפר קרע
עיריית לוד
מועצה אזורית לכיש
מועצה מקומית לקיה
מועצה מקומית מג'דל שמס
מועצה מקומית מג'אר
מועצה מקומית מסעדה
עיריית נצרת
מועצה מקומית סאג'ור
מועצה מקומית עילוט
מועצה מקומית עין מאהל
מועצה מקומית עראבה
מועצה מקומית פסוטה
מועצה מקומית פקיעין (בוקייעה)
עיריית קרית מלאכי
מועצה מקומית ראמה
מועצה מקומית ריינה
מועצה מקומית שבלי-אום אל גנם
מועצה מקומית שגב שלום
מועצה מקומית שעב
מועצה אזורית שפיר
עיריית שפרעם