התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ שיורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש ללא דיחוי נוסף את כתב האישום נגד משה קצב על פי האישומים החמורים הכלולים בטיוטת כתב האישום האחרונה אשר הייתה כוונה להגישו טרם עיסקת הטיעון.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אליעד שרגא, ברק כלב וצרויה מידד, לוזון מבקשת התנועה כי יוצא צו על תנאי המורה ליועץ המשפטי לממשלה לנמק מדוע לא יגיש ללא דיחוי נוסף את כתב האישום נגד משה קצב על פי האישומים הכלולים בטיוטת כתב האישום המתוקנת האחרונה שגובשה והייתה כוונה להגישה בטרם החתימה על עיסקת הטיעון עם קצב. כל זאת למרות העובדה שקצב הודיע לפני למעלה מ4 חודשים כי הוא חוזר מהודאתו ומבטל את עיסקת הטיעון. ולכן לא צריכה להיות מניעה מלהגיש כתב אישום שגובש לאחר הליך ארוך וממושך של התייעצויות, שהסתיימו באמצע שנת 2007 בפרט אמורים הדברים כאשר היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אם לא הייתה נחתמת עסקת הטיעון הייתה נטייה ברורה להגיש כתב אישום הכולל את האישומים החמורים ובכללם אונס (בכל הנוגע למתלוננת א. עובדת משרד התיירות). לטענת התנועה כאשר הודיע קצב על נסיגתו מהסדר הטיעון, לא קיימת עוד כל הצדקה להגשת כתב אישום מקל, שאינו כולל את פרטי האישום החמורים אשר נכללו בטיוטת כתב האישום. ההתמהמהות בהגשת כתב האישום המשקף את מלוא חומרת הראיות והחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לוותר על פרטי האישום החמורים, אשר הובילה להחלפת הפרקליטה המטפלת בתיק, לוקה בחוסר סבירות קיצוני. בפרט אמורים הדברים לאור העובדה, שהיועץ המשפטי עצמו היה למעשה סבור, כי יש לכלול את פרטי האישום החמורים (בנוגע לא.2 ממשרד התיירות), כעולה מסעיף 88 לתגובתו לעתירה בעניין הסדר הטיעון. כאשר היועץ המשפטי לממשלה הצדיק את הפער בין טיוטת כתב האישום ובין ההחלטה לחתום על הסדר הטיעון הכולל אישומים קלים לעין שיעור, עמד על האינטרס הציבורי שבחתימה על הסדר זה. במכרז אינטרס זה עמדו, לשיטתו השיקולים של הרצון לשמור על כבוד מוסד הנשיאות כמו גם מניעת עוגמת נפגש מהקורבנות העבירה כתוצאה מניהול משפט. היועץ גם הכיר למעשה, בכך שמן הבחינה הראייתית, עבר התיק, לפחות בכל הנוגע לא.2 , את הרף הראייתי הנדרש אשר אפשר האשמה בפרטי האישום החמורים הכוללים מגע באיברים אינטימיים ואונס. האינטרס הציבורי להקלה, אשר בהסדר הטיעון, לא קיים עוד, משעה שבוטל ההסדר. קצב אף התפטר זה מכבר מתפקידו כנשיא, המתלוננות המוזכרות כאן הביעו את נכונותן להעיד בפני בית המשפט.
לטענת התנועה לאחר שבוטל הסדר הטיעון אין עוד כל נימוק ענייני שיכול להצדיק התמהמהות בת כ- 4 חודשים בהגשת כתב אישום המשקף את חומרת הראיות. בפרט שטרם הסדר הטיעון הושקעו חודשים רבים של הליכי חקירה, התייעצות ושקילה, ולפיכך איזו מניעה עניינית יכולה להיות לכך שכתב אישום טרם הוגש? התמהמהות זו יוצרת מראית עין של גרירת רגליים מצד רשויות התביעה המחפשות מוצא מהמבוכה, שבהגשת כתב האישום המתבקש בעיתוי זה בנסיבות העניין, אשר תציג את הימנעותן מהגשת כתב אישום ואת החתימה על ההסדר בשעתו באור תמוהה ואף מביך. התנהלות מעין זו מצד רשויות התביעה יוצרת פגיעה באמון הציבור בהן ובשלטון החוק, פוגעת ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ככל שנוקף הזמן, וגם בשל כך יש להימנע מכל התמהמהות נוספת. התנהלות זו אף יוצרת פגיעה בקורבנות העבירה, שכן כל עוד מתמהמהת הפרקליטות ומתעכב כתוצאה מכך גם הליך המשפט ומועד פסק הדין הצפוי בסופו, נשארת הפרשה הכאובה פתוחה ולא מאפשרת להן להניחה מאחור על כל הכרוך בכך.