בתגובה לפניית התנועה לאיכות השלטון בענין פרוייקט "אקווריה" הודיע משרד התיירות כי העלאת הנושא לדיון בועדת ההשקעות (המחליטה על המלצה לפטור ממכרז ומענק) מותנית במספר תנאים: -1)הסדרת הזכויות על הקרקע עם המינהל, 2)הוכחת יכולת פיננסית מעודכנת, 3)אישור על כדאיותו הכלכלית של המיזם, 4)קיומו של תקציב מתאים למענק ע"פ חוק עידוד השקעות הון ו-5) אישור מבקר המדינה להמשך ההליך

התנועה למען איכות השלטון בישראל פנתה בספטמבר השנה באמצעות עו"ד דניאל קֵירֹס, בסדרת מכתבים למינהל מקרקעי ישראל, לוועדת ההשקעות במשרד התיירות ולמרכז ההשקעות, בדרישה שכל אחד מהם יוודא רשימה של תנאים, העולים מדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בענין פרוייקט אקווריה, בטרם יאשר את הפרוייקט.

מדו"ח המבקר בענין פרוייקט אקווריה עולה חשש לפגיעה קשה בנכסי הציבור: מדובר במיזם תיירותי מהגדולים שתוכננו בישראל, וההתנהלות הקלוקלת של רשויות המדינה מצביעה על כיוון פסול של הקצאת אלף שלוש מאות דונמים של קרקעות המדינה, ללא מכרז ותוך הטבה חריגה בדמי חכירה, ואף הענקת מענק בשיעור של עשרות מיליוני דולרים, למיזם שכדאיותו הכלכלית מוטלת בספק רב. כל זאת, כאשר המיזם המתוכנן סותר את הפרוגרמה שאושרה וסותר את תכנית המתאר, ושומת הקרקע אינה עדכנית ואינה לוקחת בחשבון בדיקות המצביעות על שימוש חלופי, יעיל יותר, של הקרקע. ואם אין בכך די, עולה חשש שמדובר לאמיתו של דבר לא במיזם תיירות ממש אלא במיזם של מסחר (אם לא מיזם נדל"ן או אף קזינו), ואם כך – הרי נשמט כל בסיס להקצאת הקרקע בפטור ממכרז, למענק, לשומה נמוכה משומה לקרקע למסחר ולהטבות מיוחדות אחרות.

במכתביה, דרשה התנועה כי המינהל לא יחתום על הסכם הפיתוח או הסכם חכירה, כי וועדת ההשקעות במשרד התיירות לא תדון במתן מעמד של "מפעל מאושר" או מתן מענק לפרוייקט כמפעל תיירות וכי מרכז ההשקעות לא יעניק מעמד או מענק כאמור, אלא לאחר שכל אחד מהם וידא את התקיימות רשימה של תנאים, לרבות:

א. בדיקות כלכליות מטעם המדינה – בדיקות מקצועיות ועדכניות, אשר אינן מסתמכות על נתוני היזם – מצביעות על כדאיות כלכלית למשק, ליזם ולחברה, הכל בהתאם למיזם בתכנונו העדכני;
ב. בכלל זאת, בדיקות המתבססות על שומה עדכנית וסופית של הקרקע על פי המיזם המתוכנן בצורתו הנוכחית (לרבות ענין זכויות בניה), כאשר הבדיקה לוקחת בחשבון את עלות פיתוח על שעלותו עשרות מיליוני דולרים (ע' 15 לדו"ח) כמו גם מחיר מינימום לקרקע תוך התחשבות בגובה הפיצויים החקלאיים שעל המינהל יהיה לשלם תמורת הקרקעות החקלאיות של קיבוץ אילות (ע' 26 ו-27 לדו"ח).
ג. הבדיקות הכלכליות אינן מניחות כי יינתן מימון בסעיף תקציבי נפרד אלא, אם בכלל, במסגרת התקציב לחוק לעידוד השקעות הון (ע' 28-29 לדו"ח).
ד. הסכם הפיתוח והסכם החכירה יכללו את התנאים וההתחייבויות שיוסכמו בין משרד האוצר ומשרד התיירות לבין היזם, לרבות בענין היקף מסחר ובענין החשש שהקרקע תנוצל להשבחה לנדל"ן או לקזינו (ע' 22, 35-6 לדו"ח).
ה. עיגון בהסכם נוסף עם החברה מנגנון שיכלול ערבויות מתאימות ויבטיח שההכנסות ממסחר לא יעלו על 50% מסך ההכנסות בפרויקט (ע' 25 לדו"ח);
ו. הגשת מסמכים אליכם, המוכיחים את יכולתו של היזם לממן את הפרוייקט, לרבות התחייבות חוזית למימון כל הסכום הדרוש (ע' 28 לדו"ח).
ז. המיזם המתוכנן בצורתו הנוכחית אינו סותר את תכנית המיתר (ע' 35 לדו"ח);
ח. קיימת פרוגרמה מאושרת התואמת את המיזם בצורתו העדכנית (ע' 32-33).
ט. הפקדת ערבויות בסכומים המתאימים להיקף הפרוייקט (ע' 21 לדו"ח).
י. לא יכללו ההסכמים הסדר דמי חכירה שונה מ-91% דמי חכירה מהוונים אלא אם ניתנה אישור כדין ומראש ממועצת מינהל מקרקעי ישראל (ע' 22-23 לדו"ח).

התנועה הדגישה במכתבים כי על רשויות המדינה, המהוות נאמן הציבור המופקד על נכסי ציבור, לפעול באופן יסודי וזהיר על מנת לקבל החלטות מיטביות בענין נכסי ציבור (ולמצער – החלטות שאינן בלתי סבירות), תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים ומבלי לשקול שיקולים הזרים לאינטרס הציבור. מכאן, עליהם לשקול, נוכח כל הממצאים החמורים והעגומים בדו"ח מבקר המדינה בנדון (לרבות, מבלי למצות, הנתונים המצביעים על העדר כדאיות כלכלית, העדר גיבוש הרעיון למיזם והעדר בסיס לענין יכולת היזם לגייס את הכספים הדרושים להקמת הפרוייקט) – האם יש הצדקה כלל להקצאת היקפי קרקע גדולים, יקרים וחשובים אלה, בפטור ממכרז (ואולי אף תוך מתן הטבות נוספות וחריגות), כמיזם תיירותי.