התנועה לאיכות השלטון ערערה לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים שאישר לעירית תל אביב לגבות 19,000 שקל ממפגינים כתנאי לאישור הפגנה בכיכר רבין.
התנועה רואה בהחלטת בית המשפט כטעות עקרונית כיוון שמדובר במקרה קונקרטי הפוגע בזכויות יסוד כמו חופש הביטוי והבעת הדעה ובזכות של אזרחי מדינה דמוקרטית להפגין.
ב- 18.3.05 ערכה התנועה בכיכר רבין בתל אביב הפגנת מחאה דחופה ביותר, כנגד הצעת חוק, אשר זכתה לכינוי "חוק הג'ובים", ואשר נועדה להכשיר מינויים פוליטיים בשירות המדינה והחלפת עובדים מקצועיים הנהנים מעצמאות שיקול דעת, במקורבים החבים את משרתם לשר הממנה. כיומיים בלבד לפני ההפגנה, הודיעו גורמי עירית תל אביב לתנועה כי הסכום בו מותנה מתן הרישיון להפגנה הינו 19,000 ₪ .
מועצת העיר קבעה תעריפים להשכרת כיכר רבין לעריכת עצרות ואירועים כאשר על פי העירייה הפגנות מחאה הינן גם בגדר כך וזה היווה למעשה את הבסיס לדרישת עיריית תל אביב לתשלום בעבור ההפגנה בכיכר רבין.
לדעת התנועה, גביית תשלום כה גבוה פוגע באופן מהותי בזכות ההפגנה ובזכות היסוד לחופש הביטוי והבעת דעה. מעבר לכך ,לטענת התנועה, סכום התשלום המתבקש הוא סכום הגבוה הרבה מעבר להוצאות הממשיות הנדרשות מצד העירייה. נדרש מהתנועה להוציא לכאורה סך אדיר של 2794 ₪ על ניקיון הכיכר, בעוד שלאחר תום המיצג בהפגנה הקפידה התנועה להשאיר את הכיכר נקייה ללא רבב ומסודרת. בנוסף נדרש מהתנועה להוציא לכאורה סכום נוסף המגיע לכדי סך של 1000 ₪ על ההצבה לבדה של מחסומים לסגירת העלייה לבניין העיר, וזאת ללא כל פקח או שומר שעומד ועל הצבת מפקחים, אשר גם נניח שאכן הוצבו שני מפקחים כטענת העירייה, הרי מדובר בשכר של 65 ₪ לשעת פיקוח בלבד. כך בדומה לא ברורה דרישת העירייה לתשלום של 1370 ₪ בעבור מנהל תורן שייעודו או זיקתו לאירוע כלל אינה ברורה, חשמל ותקשורת. הכול עבור הפגנה בת כשעתיים, של מיצג כיסאות ריקים, בה לקחו חלק מספר עשרות בני אדם.
על אף כל זאת בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי זאת זכותה של העירייה לגבות הוצאות עבור עצם ההיענות לבקשה לשימוש בלעדי בכיכר אך עם זאת הוסיף "שהעירייה תעמוד בכך שההוצאות שיידרשו יהיו ההוצאות הממשיות". בפועל, פסק בית המשפט בדיוק להיפך. גם לאחר הסכמת התנועה בניסיונות הפשרה שנערכו בין הצדדים להמיר את דרישתם לתשלום, לסך של 6,204₪ שיהווה תשלום בעבור עריכת המיצג בכיכר רבין, המחלוקת לא הגיעה לפתרונה.
לדעת התנועה יש בהחלטת בית המשפט טעות עקרונית ויסודית. התניית אישור העירייה לקיום הפגנה בתשלום מעין זה מצד מפגינים הינה הגבלה בלתי חוקתית ובלתי סבירה באופן קיצוני של הזכות להפגין ולמחות כנגד עוולות שלטוניות, וכן מהווה דרישה זו מצד העירייה הגבלה בלתי סבירה ובלתי מדתית של חופש הבעת הדעה וחופש הביטוי. יש בזה כדי להוות מגבלה מהותית על יכולתם של ארגוני מלכ"ר כמו גם אנשים פרטיים מחוסרי אמצעים לממש את זכותם להפגין, עד כדי מניעת יכולתם לממש זכות יסוד זו. יותר מזה, טעה בית המשפט במישור הפרטני של יישום קביעתו העקרונית על המקרה הקונקרטי כיוון שבפסיקתו בפועל נדרש מהתנועה תשלום התואם לסכום דרישת העירייה וכן תשלום נוסף של הוצאות בית משפט בסכום של 10,000 ₪.