התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה : מדוע לא הכללת את עבירת השוחד בטיוטת כתב האישום כנגד אולמרט ב"פרשת טלנסקי"

במכתבה מציינת התנועה כי מפרסומים בתקשורת עולה, לכאורה, כי בכוונת הפרקליטות שלא לכלול את עבירת השוחד בטיוטת כתב האישום שגובשה כנגד ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, בהתייחס ל"פרשת טלנסקי".
אם יש אמת במידע האמור, מבקשת התנועה התנועה להבין כיצד ייתכן שבכוונת הפרקליטות שלא להאשים את אולמרט בעבירת השוחד, וזאת לאור התקיימותם, לכאורה של יסודות העבירה.
שכן, אין חולק שמר אולמרט, בזמן שכיהן בתפקידים ציבוריים (החל מראש עיריית ירושלים וכלה בראשות הממשלה) קיבל מעטפות של מזומנים ממר טלנסקי, ואף הודה בכך בעצמו. בכך התקיימו לכאורה יסודות עבירת השוחד הנוגעים למתת אשר קיבל עובד הציבור.
ביחס ליסוד השלישי של עבירת השוחד: "בעד פעולה הקשורה בתפקידו", מפרסומים רבים בכלי התקשורת עולה כי אולמרט פנה למספר אנשי עסקים מובילים בחו"ל וביקש מהם לסייע "לחברו היקר" מר משה טלנסקי.
כך , בין היתר, פורסם כי ביום 24.5.2004 כתבה יועצת קשרי החוץ של מר אולמרט דאז, הגב' רחל ריסבי-רז, על נייר רשמי של משרד התעשייה והמסחר, בהנחייתו של מר אולמרט, מכתב לארנל, יהודי אמריקני שבבעלותו החברה הגדולה ביותר למתן הלוואות בריבית "Ameriquest Capital Corporation", בו צויין כי מר טלנסקי ייצור עמו קשר בימים הקרובים.
עוד פורסם כי בחודש נובמבר 2005 שיגר מר אולמרט, אז שר התמ"ת וממלא מקום שר האוצר, מכתב לאיל ההון היהודי – אמריקאי שלדון אדלסון מכתב המבקש ממנו לסייע ל"חבר קרוב ויקר", מר טלנסקי, להשתלב עם עסקי המיני בר של חברת "קולקט" שבבעלותו, במלונות של אדלסון. במכתב נכתב, בין היתר, כי: "אני מצרף בזאת מכתב עם פרטים של חברה המנוהלת על ידי חבר קרוב ויקר שלי בשם משה טלנסקי, שביקש ממני להעביר אותם אליך. אני מקווה שיש אפשרות להשתמש בשירותים שמציעה החברה במלונות שלך. מאוד אעריך אם תעביר פרטים אלה לאנשים הרלוונטים בחברות שלך. מקווה לפגוש אותך בירושלים בקרוב".
עוד פורסם, כי נחקרו חשדות שטלנסקי הסתייע באולמרט להשיג היתרים חריגים בירושלים לטובת יזמים עמם היה קשור; חשדות לפיהם אולמרט, בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים, אילץ את העירייה להציב פסי הרעדה ברחוב בו גרה משפחת טלנסקי; וחשד כי מר אולמרט פנה לשר ההגנה של צ'ילה בנוגע להתקשרות עם חברה לצילומי לווין הקשורה לטלנסקי.

התנועה מדגישה אף אם לא כל החשדות בהקשר זה יאומתו, הגם שלפחות ביחס לחלקם קיימות לכאורה ראיות מוחשיות ברורות, די במעמדו, קשריו הענפים, ובכירות משרותיו של אולמרט, על מנת לבסס את התקיימותו של יסוד זה. זאת בפרט לאור ההרחבות המנויות בסעיף 293 לחוק העונשין, כמו גם סעיף 294(ד) לחוק העונשין אשר קובע כי "במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה – …שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה."

לעניין זה מזכירה התנועה כי שאלת פרשנותו של המונח "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" נדונה בהרחבה בפסיקת בג"צ בה קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר:
….."הקושיה הראשונה היא, איפוא, מה טיבו של הקשר הטמון במלה "קשורה", היינו האם יש לומר במקרים אלה כי לצורך קיום היסוד של העבירה, המבוטא במלים "פעולה הקשורה בתפקיד", די בכך שהמעשה נעשה בתוך המסגרת הארגונית שבה העובד פועל, או תוך שימוש בקשרים וביכולת הפעולה הנובעים מעבודתו של העובד במקום פלוני או מכהונתו, ואשר אינם בידי מי שאין לו מעמד כאמור או שמא פעולה הקשורה בתפקיד תהא רק זו הנמנית על תפקידיו וסמכויותיו של העובד, בין המפורשים ובין אלה אותם רואים מכללא ככוחותיו.
מבחינת המדיניות החקיקתית הרצויה דומני שלא יכול להיות ספק בכך כי מן הנכון לכלול במסגרת איסוריהם של דיני העונשין גם מעשים פסולים מן הסוג הראשון שתואר בפסקה (א) לעיל…" [שם, בעמ' 300]…..

לאור כל זאת מבקשת התנועה לדעת האומנם אין בכוונת הפרקליטות לכלול את עבירת השוחד בטיוטת כתב האישום בפרשת טלנסקי כנגד מר אולמרט. אם כך הם פני הדברים, תבקש התנועה לדעת מה הראיות הקיימות בידי הפרקליטות בהקשר של עבירת השוחד; מדוע אין בראיות שבידכם ו/או בראיות המתוארות לעיל כדי לבסס עבירת שוחד; והסיבות להחלטה שלא להכליל את עבירת השוחד בטיוטת כתב האישום.