ישראל אישררה את אמנת האו"ם נגד שחיתות , חמש שנים לאחר שהתקבלה ע"י העצרת הכללית. 140 מדינות חתמו עליה עד כה וחלקן הגדול כבר אישררו

ישראל אישררה את אמנת האו"ם נגד שחיתות , חמש שנים לאחר שהתקבלה ע"י העצרת הכללית. 140 מדינות חתמו עליה עד כה וחלקן הגדול כבר אישררו אותה. האמנה מפרטת צעדים שעל הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי לנקוט כדי למנוע שחיתות, כמו הקמת גופים למאבק בשחיתות וקידום השקיפות במימון מסעות בחירות ומפלגות פוליטיות. המדינות החתומות על האמנה חייבות להבטיח שהמנגנון הציבורי יקדם יעילות ושקיפות ויגייס עובדים על פי כישורים בלבד. עובדי הציבור צריכים להיות כפופים לקוד התנהגות, ולאמצעי משמעת הולמים ולחשוף את מצבם הפיננסי. יש לקדם את השקיפות והאחריות בעיקר במערכת המשפטית וביחידות הרכש. על מנת למנוע שחיתות, הציבור כולו צריך להתגייס. המדינות צריכות לעודד מעורבות של
ארגונים בלתי ממשלתיים וגורמים אחרים של החברה האזרחית ולהגביר את המודעות של הציבור לשחיתות ולאמצעים למנוע אותה.
האמנה דורשת מהמדינות לקבוע בחוק כי פעולות שחיתות שונות הן עבירות, לא רק הצורות הבסיסיות של שחיתות כמו שוחד ומעילה אלא גם קניית השפעה, הסתרה או הלבנה של פירות השחיתות וגם עבירות תומכות שחיתות כמו הלבנת הון ושיבוש הליכי משפט..
המדינות החתומות על האמנה הסכימו לשתף פעולה בכל האספקטים של המלחמה בשחיתות, כולל מניעה, חקירה והעמדה לדין של העבריינים. המדינות חייבות להגיש סיוע משפטי באיסוף והעברת ראיות על מנת להסגיר את העבריינים. כמו כן נדרשות המדינות לנקוט אמצעים כדי לעקוב, לאתר, להקפיא ולהחרים נכסים שהושגו על ידי מעשי שחיתות.
פריצת דרך חשובה היא הסכמת המדינות להחזיר נכסים. עיקרון יסודי זה של האמנה חשוב במיוחד בארצות מתפתחות רבות, שבהן שחיתות בדרגים גבוהים הביאה לשוד נכסי האומה.במקרים של מעילה בכספי הציבור והעברתם לארץ אחרת, תחזיר ארץ המקלט את הרכוש או הכספים לארץ המוצא. במקרים אחרים תינתן עדיפות להחזרת הרכוש לבעלים החוקיים ולפיצוי הקורבנות. כללים אלה מעבירים מסר לפקידי ציבור מושחתים: אין מקום בעולם שאפשר להסתיר בו נכסים בלתי חוקיים.