התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולראש מח"ש בדרישה לחקירת מח"ש לאור התצהיר שהגיש המפכ"ל דודי כהן לבית המשפט העליון בעתירות נגד סילוקו שלא כדין של ניצב אורי בר לב.

במכתבה מציינת התנועה כי בניסיונו של המפכ"ל דודי כהן לתרץ בדיעבד את מעשהו הפסול, הוא אינו בוחל אף בטענות עובדתיות מופרכות לכאורה הפוגעות בשמו הטוב של ניצב בר לב, לרבות טענה חסרת בסיס וחמורה לפיה לניצב בר לב בעיה, כביכול, לקבל מרות.
במסגרת העתירות הגיש המפכ"ל תצהיר, בו מצהיר המפכ"ל תחת שבועה, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, בשלהי 2003 או תחילת 2004, עת שבר לב שירת כממלא מקום מפקד המחוז, מונה אדם אחר לתפקיד מפקד מחוז, וכי
"בתגובה, עזב [אורי בר לב] את תפקידו וישב בביתו, על חשבון משלם המסים, ולא שב לשרת עד ליום 1.2.04, לאחר שנמצא עבורו תפקיד כנציג המשטרה במטה ללוחמה בטרור (לוט"ר) ולאחר שבאופן חריג הוחלט להעניק לו דרגת ניצב"
(פסקה 36 לתצהיר התשובה של המשיב מס' 2 בבג"צ 8246/08 ו-10458/08 מיום 12.2.2009; ההדגשה הוספה.
בתצהיר משלים של ניצב בר לב שהוגש לבית המשפט מיום 25.3.2009, לא זו בלבד שמצהיר בר לב בבירור כי טענות המפכ"ל בענין זה אינן אמת; אף מצורפים לתצהיר מכתביהם של מפכ"ל המשטרה במועדים הרלבנטיים, רנ"ץ שלמה אהרונישקי ושל השר לבטחון פנים במועדים הרלוונטיים, ח"כ צחי הנגבי, אשר סותרים את העובדות בתצהירו של המפכ"ל דודי כהן.
ניצב בר לב קובע ברורות בתצהירו כי מצב הדברים לאשורו הוא, שלאחר מינויו כממלא מקום מחוז מרכז, הוחלט על ידי השר לבטחון פנים דאז ח"כ צחי הנגבי והמפכ"ל דאז רנ"צ שלמה אהרונישקי על מינויו של ניצב בני קניאק לתפקיד מפקד המחוז. על רקע זה נערך הליך חפיפה מסודר בין בר לב לבין ניצב קניאק. וכך סיים בר לב את תפקידו ויצא, בפרק זמן הטכני בין התפקיד הקודם לבין התפקיד החדש, לחופשה קצרה באישור ובתיאום עם מפקדיו.

כאמור, לא רק ניצב בר לב מצהיר שהעובדות להן טוען המפכ"ל דודי כהן אינן אמת; אף המכתבים של בעלי התפקידים שהיו מעורבים באופן אישי בזמן אמת, המפכ"ל דאז והשר לבטחון פנים דאז, סותרים את האמור בתצהירו של המפכ"ל דודי כהן.
במכתבו של רנ"ץ (בדימ') אהרונישקי שהוגש לבית המשפט, הוא קובע:
"ניצב אורי בר-לב שימש מספר חודשים כממלא מקום ניצב יהודה בכר, ולאחר שהלה פרש מתפקידו כמפקד מחוז המרכז בסופו של יום, מונה ניצב בני קיניאק לתפקיד מפקד המחוז ולאחר חפיפה סיים ניצב בר-לב את תפקידו כממלא המקום.
ע"פ סיכום עם השר – אורי בר-לב היה מיועד לקידום ולשיבוץ ועקב פער זמנים טכני לא מצאנו לנכון לשבצו לפרק הזמן הקצר. לאחר שהסבב המשיך, שובץ אורי בר-לב במטה ללוט"ר.
לא היה בתהליך כל פעולה שהמשתמע ממנה – אי קבלת מרות ובזבוז כספי ציבור."
במכתבו של השר לבטחון פנים במועדים הרלוונטיים, אשר הוגש לבית המשפט, קובע הלה כי
"לעניין נסיבות מינויו של תנ"צ אורי בר-לב לדרגת ניצב, כנציב המשטרה במועצה לביטחון לאומי: ככל הזכור לי, מינוי זה נחתם על-ידי בעקבות המלצת המפכ"ל דאז, רנ"צ שלמה אהרונישקי. לא זכור לי כי המפכ"ל אהרונישקי הביא לידיעתי דבר בעניין מחלוקת כלשהי בינו לבין תנ"צ בר-לב…"
קביעותיהם הברורות, מידיעה אישית, של המפכ"ל דאז והשר דאז, סותרות את טענתו של המפכ"ל דודי כהן בתצהיר לפיה "בתגובה" כביכול לאי מינויו לתפקיד מפקד המחוז, "עזב" בר לב כביכול את תפקידו "וישב בביתו, על חשבון משלם המסים".
בר לב לא "עזב" את תפקידו, אלא סיים את תפקידו כי אדם אחר מונה (וזאת אף לאחר חפיפה). בר לב לא סיים את תפקידו "בתגובה" על מינויו של מפקד המחוז, אלא תפקידו הסתיים עקב מינוי אחר במקומו. בניגוד לטענות המפכ"ל דודי כהן, בר לב שהה בחופשה כי המפכ"ל דאז לא ראה לנכון לשבץ את בר לב, שכבר היה מיועד לקידום, לתקופה כה קצרה.
לא זו בלבד שהטענות העובדתיות בתצהירו של המפכ"ל דודי כהן בפני בית המשפט העליון אינן אמת. מתצהירו של ניצב בר לב עולה חשד כי בעת שהמפכ"ל דודי כהן הצהיר בשבועה כי העובדות בתצהירו הינן אמת לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, בעת שהוא ידע שעובדות אלה אינן אמת.

ניצב בר לב מצהיר:

"יתרה מזאת, בשיחה שניהלתי עם רנ"ץ (בדימוס) אהרונישקי, ביום 16 בפברואר, 2009 – יום לאחר שהגיע לידי תצהיר המפכ"ל – ציין הלה בפני, כי כשבוע ימים לפני כן, יצר איתו קשר תנ"ץ עו"ד שאול גורדון, היועץ המשפטי של המשטרה, ושאלו על עובדות המקרה האמור. באותה שיחה, הבהיר רנ"ץ (בדימוס) אהרונישקי את עובדות המקרה, כפי שפירט במכתבו המוזכר לעיל….חרף זאת, בחר המפכ"ל להצהיר עובדות שאינן אמת בנושא שלא הייתה לו כל נגיעה אישית בו, ואף להסתיר מבית המשפט הנכבד את שיחתו של תנ"ץ עו"ד גורדון עם רנ"ץ (בדימוס) אהרונישקי"

(פסקה 16 לתצהירו של ניצב בר לב).