התנועה לאיכות השלטון דורשת שלא לאשר את מינויו של דורון כהן לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות, וזאת משלא עמד לכאורה בחובת הגילוי הנאות המוטלת עליו כעובד ציבור.

התנועה לאיכות השלטון דורשת שלא לאשר את מינויו של דורון כהן לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות, וזאת משלא עמד לכאורה בחובת הגילוי הנאות המוטלת עליו כעובד ציבור.

במכתבה לראש הממשלה, היוהמ"ש נציב שירות המדינה, שר המשפטים ומבקר המדינה מציינת התנועה כי לאחרונה פורסם, כי לאחר בחינת מועמדים שונים לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות החליט שר האוצר, מר יובל שטייניץ, לפי סעיף 52 לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 על מינויו של מר דורון כהן לתפקיד מנהל הרשות.

עוד פורסם, כי בעקבות טענות, לפיהן לא דיווח מר כהן כראוי לוועדת המינויים על פעילותו הפוליטית בעבר למען שר האוצר, החלה נציבות המדינה ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה בבדיקת המינוי והשאלה האם עמד בחובות הגילוי החלות עליו. כפי שפורסם, לאחר בחינת הנושא, הודיעה נציבות שירות המדינה, כי אין עילה לפסילת המינוי.

יחד עם זאת, וכפי שעולה מן הפרסומים, במכתבו של היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה בנושא נכתב, כי "לאור חובת הגילוי הנאות, על מועמד למשרה בכירה בשירות המדינה לנקוט משנה זהירות בדבר מסירת מידע על אודות עברו וזיקותיו, היה מקום להזכיר ולהצהיר על פעילות זו, ולא בדיעבד, כפי שעשה כהן בתשובה לפניות שהועברו אליו אלא במסגרת השאלון שמילא בעת הגשת מועמדותו למשרה".

סעיף 17(5) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 עוסק בעבירות משמעת של עובדי מדינה וקובע, כי:

"עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(5) השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;"

על תכליתו של הסעיף עמד בעבר כבוד השופט י' זמיר:

"התכלית של סעיף 17(5) לחוק המשמעת ברורה. הסעיף לא נועד רק להבטיח הגינות ואמינות מצד אדם המבקש להתקבל כעובד בשירות המדינה, שלא יכזב ולא יעלים דבר משמעותי מפני השירות, אלא בעיקר להבטיח שלא יתקבלו לשירות המדינה עובדים שאינם ראויים, בגלל מעשים או קשרים שפוסלים אותם לשירות זה לפי המבחנים המקובלים. זהו אינטרס לגיטימי של כל מעביד. קל וחומר של שירות המדינה, הממנה עובדים שהם בבחינת נאמנים של הציבור". (עש"מ 4411/99 מדינת ישראל נ' אלקלעי, הפ"ד נג(5) 302, 312-313, ההדגשה לא במקור).

לכך יש להוסיף, כי המעמד של עובד הציבור בכלל ושל מנהל רשות החברות בפרט הוא ביסודו מעמד של נאמן הציבור וככזה ראוי כי יהא בעל תכונות של יושרה ואמינות. אמינות השירות הציבורי ואמינות עובד הציבור בעיני הציבור הן בעלות חשיבות ממעלה ראשונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשרה ציבורית בכירה הכרוכה באחריות ובסמכויות רחבות היקף כפי שמוטלות על כתפיו של מנהל רשות החברות הממשלתיות.

בפרט אמורים הדברים, לאור העבודה, כי חלק מרכזי מתפקידיה של הרשות, אשר מר כהן מיועד לעמוד בראשה, הינו פיקוח על מינויים בחברות ממשלתיות ובכלל זה פיקוח על דיווחים שמוסרים מועמדים לתפקיד נושאי משרה בחברות אלה.

לאור כל האמור דומה, כי אין זה ראוי למנות לתפקיד כה בכיר בשירות המדינה אדם, אשר נראה שלא עמד לכאורה בחובת הגילוי הנאות, כפי שעולה מדברי היועץ המשפטי לנציבות שירות המדינה כאמור, והעלים עובדות הנוגעות למינויו, ובפרט עובדות הנוגעות לפעילותו הפוליטית עבור שר האוצר, שהוא גם בעל הסמכות למנותו. מובן שהדברים מקבלים משנה חשיבות לאור האפשרות שמעשה זה עולה כדי עבירת משמעת לפי חוק.

לפיכך, התנועה דורשת שלא לאשר את מינויו של מר כהן לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות, וזאת משלא עמד לכאורה בחובת הגילוי הנאות המוטלת עליו כעובד ציבור.