התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה: יש להגיש ערעור על גזר הדין שניתן למיכאל מור וכן להגיש נגדו תביעה אזרחית להחזיר את הוצאות האבטחה על שופטים ושוטרים מאוימים על ידו.

במכתבה מציינת התנועה כי אתמול גזר בית המשפט השלום בנצרת את דינו של העבריין מר מיכאל מורץ.גזר הדין ניתן לאחר שבית המשפט קיבל הסדר טיעון אשר במסגרתו הודה הנאשם והורשע באישומים החמורים הבאים :
"אישום ראשון
1. סחיטה באיומים (מספר מקרים)- עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין התשל"ז- 1977(להלן:" חוק העונשין")
2. איומים (עשרות מקרים)- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
אישום שני
איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין."

מסיכום עובדות כתב האישום המובא בגזר הדין עולה כי מור , אשר היה מודע לקיומה של האזנת סתר לשיחותיו שנערכו בבית המעצר "קישון" ובכלא "שיטה", שוחח פעמים רבות עם מקורביו בטלפונים ציבוריים המואזנים וניצל את האזנת הסתר על מנת להעביר מסרים מאיימים שונים אל אנשי המשטרה המאזינים לשיחות, או אלה המיודעים בתוכן השיחות.
עוד עולה מעובדות כתב האישום בו הודה מור , כי איים בעשרות מקרים בפגיעה שלא כדין בגופם, בפרנסתם ובשמם הטוב של אנשי משטרה שונים, השייכים ליחידות משטרה שונות וכן בבני משפחתם. וכן איים בשלושה מקרים על שופטים אשר דנו בענייניו ובענייני מקורביו.
בית ת המשפט ציין כי הוא ער לכך שמדובר בעבריין סדרתי, אשר הורשע כבר בעבר במקבץ עבירות רכוש, בעבירות אלימות לרבות איומים (מספר מקרים) החזקת סכין שלא כדין, עבירת סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות בנשק. יצויין כי בית המשפט אף ציין כי "עסקינן במי שהוא רצדביסט ומי ששב לפגוע בציבור פעם אחר פעם אל דרך עשייתו העבריינית."(ס' 27 לגזר הדין)

כן עמד בית המשפט על החומרה בכך שמדובר בשורה ארוכה של עבירות חמורות בהן הודה מור:

" כן תצויין לחומרא העובדה כי אין מדובר במעשה חד – פעמי אלא במסכת מעשים שעניינים איומים וסחיטה באיומים, ומשכך אין לומר כי מדובר במעידה חד- פעמית."

חרף נסיבות האישום החמורות הנ"ל בהן הודה מור במסגרת הסדר הטיעון, גזר עליו בית המשפט עונש 13של חודשי מאסר בפועל בלבד, ודחה את עמדתה העונשית של המדינה אשר ביקשה כי ייגזר על הנאשר עונש של 24 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט נימק החלטתו להסתפק בעונש זה בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכלל זאת: הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי; מור הביע חרטה; הנאשם היה נתון בהפרדה ממושכת אשר השליכה על מצבו הנפשי; זמן קצר לפני ביצוע העבירות נעצרו והועמדו לדין שוטרים אשר הניחו מטענים לנאשם ולאחיינו, דבר שגרם לנאשם סבל רב ופגע באופן משמעותי במצבו הנפשי.
התנועה סבורה כי גזר דינה המקל הנ"ל של שופטת בית המשפט השלום בנצרת יפעת שטרית, אשר הסתפקה בגזירת תקופת מאסר של כחצי מעונש המאסר לו טענה המדינה- 24 חודשים, עונש אשר כשלעצמו הינו קל יחסית לחומרת נסיבות המקרה, יוצר נזק עצום לשלטון החוק במדינת ישראל.
גזר הדין המקל מהווה נסיגה מסוכנת במערכה למיגור הטרור העברייני אשר לו חשופים אזרחי מדינת ישראל ותושבי נהריה בפרט, כמשתקף מפסק הדין.
מן העובדות אשר בכתב האישום עולה בבירור כי הנאשם פעל להטלת מורא על גורמי המשטרה, שופטים ואזרחים אשר עמדו בדרכו להגשמת מעשיו העבריינים.
אין לך פגיעה קשה יותר בשלטון החוק ובביטחון האישי של אזרחי המדינה מאשר גורמי פשיעה המהינים לאיים ולהטיל מורא על שופטים וגורמי אכיפת חוק.
לאור האמור פונה התנועה למען איכות השלטון ליוהמ"ש ולפרקליט המדינה בקריאה להגיש ערעור על קולת גזר הדין ולדרוש במסגרת ערעור זה הטלת עונש חמור אשר יישקף את חומרת המעשים המפורטים בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם.
בנוסף מבקשת התנועה לפעול להגשת תביעה אזרחית כנגד העבריין מור בגין הוצאות אבטחת הגורמים שאויימו על ידיו, כפי שהתחייב בנסיבות העניין. ראוי לציין בהקשר זה כי בית המשפט קבע בגזר דינו כי:
"עקב איומי הנאשם בשיחות, נערכו דיונים אשר בעקבותיהם הוגדרו כ- 20 אנשים משטרה, שופטים ואזרחים כ"מאוימים" ברמות איום שונות, הודע להם על האיום וננקטו לגביהם אמצעי אבטחה שונים, אשר חייבו הוצאת כסף רב מקופת המדינה."(ס' 9 לגזר הדין).
אין כל הצדקה כי הציבור וקופתו, הם אשר ישאו בהוצאות הכבדות אשר נגרמו לציבור בשל התנהגותו המופקרת של עבריין זה או כל עבריין אחר, אשר אגב מעשיו העבריינים, גרם לקופת הציבור נזקים כספיים.
התנועה מבקשת את תגובת היוהמ"ש ופרקליט המדינה, כדי שתוכל לשקול את הצורך בהמשך צעדים משפטיים מצידה.