הוחזרו כספים שניתנו לא כדין לבכירה ברשות הנמלים, האם בכך הסתיים הענין? יוסי יעלי
הרתעה? , יוסי יעלי גאה בתנועה לאיכות השלטון שחשפה כי חברת הדירקטוריון ברשות הנמלים אידה שפירא קיבלה תוספת שכר שלא כדין, אך תוהה מדוע היא ודומיה לא יעשו לביתם שוב ושוב אם עונשה של שפירא הסתכם בהחזרת הכספים , ללא לקיחת אחריות של אף אחד מן הגורמים שהיו מעורבים במקרה.
" מישהו שילם מחיר כלשהו על הניסיון שכשל ? לא ולא. האם כך נשיג הרתעה שמעשים כאלה לא יישנו? ברור שלא. האם בדרך כזאת נצליח במאבק בשחיתות השלטונית? אין סכוי לכך."
באתר התנועה פורסמה הודעה לעתונות כי בעקבות פנייה של התנועה לאיכות השלטון למשרד האוצר, דירקטוריון חברת נמלי ישראל ורשות החברות הממשלתיות החזירה אידה שפירא, בכירה בחברת נמלי ישראל, תוספות שכר שקיבלה שלא כדין.
מצד אחד הישג שיש להתגאות בו אבל מצד שני רק הישג קטן במלחמה בשחיתות. בצורה אחרת ניתן לתאר את הסיפור כך: מישהו ניסה בשיטת מצליח לקחת כסף צבורי לא לו, כמעט הצליח, אבל ( תודות לתנועה לאיכות השלטון ) נאלץ להחזיר את הכסף והניסיון לא צלח. מישהו שלם מחיר כלשהו על הניסיון שכשל ? לא ולא. האם כך נשיג הרתעה שמעשים כאלה לא יישנו? ברור שלא. האם בדרך כזאת נצליח במאבק בשחיתות השלטונית? אין סכוי לכך. אם כן איך צריכה פרשה כזאת להסתיים כדי שנוכל לומר לעצמנו שהמאבק מצליח? מבחינת המאבק לשלטון איכותי צריך לסיים פרשה כזאת בדוח צבורי פומבי ברור, המפרט איך קרה שעובד קבל כספים שאינם מגיעים לו, ומציין את שמות האחראים לכשל. לכל כשל בארגון יש אחראי מזוהה והצבור זכאי לדעת מי היה זה שהיה אחראי לכשל הזה. אם לא ימצא מישהו מזוהה שפעל לא על פי הנהלים אז על מנהל חברת נמלי ישראל בתקופת התשלום לקחת את האחריות לכך. הצבור זכאי לדעת מי האחראי לכשל הזה. אמנם להצלחה הרבה אבות והכשלון יתום אבל מנהלים צריכים לדעת לקבל אחריות למה שנעשה בארגון שהם מנהלים לטוב ולרע. המינימום הוא שמנהל חברת נמלי ישראל יצהיר על טעותו ויתנצל בפומבי על כך, אולם אם יתברר שהכשל היה בעל מאפינים פליליים יש לדרוש מיצוי דין משפטי עם האחראי.
לפיכך ניתן לסכם את המצב עד כה כדלקמן: אותו סטודנט שטיפל בתיק עשה עבודה טובה, אבל מבחינת התנועה לאיכות השלטון הענין נשאר פתוח. הצבור זכאי לקבל הסבר מחברת נמלי ישראל איך קרה ששולם לעובד כסף שאינו מגיע לו.
מבחינת המאבק בשחיתות שלטונית צריך לממש את אלמנט ההרתעה בטיפול בכל ענין. פרסום בפומבי של שמו של אחראי לכשל מהווה במידה מסוימת אלמנט של הרתעה גם ללא עונש נוסף, כי פרסום כזה יפריע לו בעתיד לקידומו האישי. אין שום הצדקה בתקופה כזאת לתת חיסיון למנהלים כושלים.
יוסי יעלי ספטמבר 2009