התנועה לאיכות השלטון לשר הביטחון אהוד ברק: "התחייבת במסגרת מצע מפלגת העבודה לסכל כל ניסיון לשלול סמכויות מהיועץ המשפטי לממשלה."
התנועה דורשת מיו"ר מפלגת העבודה לפעול לסיכול הניסיון להחליש את היועץ המשפטי לממשלה תוך נטילת חלק נכבד מסמכויותיו.
במכתבה הארוך והמנומק כותבת התנועה כי בימים אלה שבה ועלתה על הפרק ההצעה לפצל את תפקידו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה. כך גם נמצאת על הפרק ההצעה לפגוע בתוקף חוות דעתו של היועמ"ש בסוגיות משפטיות ולקבוע כי חוות דעת זו לא תחייב עוד את הרשות המבצעת אלא תהווה המלצה בלבד .
כידוע, על פי ההסדר המשפטי הקיים, עומד היועץ המשפטי לממשלה בראש מערכת אכיפת הדין הפלילי וזאת בצד סמכותו לייעץ ולהנחות את גורמי הממשל בדבר חוקיות מעשיהם ולייצגם בבית המשפט.
המהלך המוצע יביא בהכרח להחלשת מעמד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בשל מספר טעמים עליהם נעמוד להלן.
מן הראוי לציין כי ההצעה לביצוע המהלך הנ"ל הועלתה כבר על ידי שר המשפטים הקודם מר דניאל פרידמן והייתה תלויה בחלל האוויר כבר טרם הבחירות האחרונות.
כותבת התנועה:"מפלגת העבודה בראשותך הייתה ערה להצעה זו, כמו גם למספר הצעות נוספות שעמדו על הפרק שיש בהן לפגוע במעמדם ובסמכותם של מוסדות אכיפת החוק. כפועל יוצא מכך המפלגה אף שילבה במצעה סעיף מיוחד המביע מחויבות לפעול למניעת הגשמת כוונות אלה. וכך צוין במצע המפלגה בפרק "מערכת המשפט ושלטון החוק":

"מפלגת העבודה הגנה ותוסיף לגונן על מעמדם המקצועי והבלתי תלוי של כל המוסדות הפועלים לשמירת החוק ולאכיפתו ובראשים בתי המשפטי בכלל ובית המשפטי העליון בפרט, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, פרקליט המדינה, המשטרה וכו'. המפלגה תתנגד לכל הצעה לפגוע במעמדם."

התנועה סבורה כי הפגיעה במעמדו של היועץ המשפטי, שתיגזר כתוצאה מן המהלך המוצע, הינה קריטית ויש בה להחליש באופן מהותי את מוסדות אכיפת שלטון החוק.

התנועה מבקשת מברק כי לאור הנימוקים אותם היא מפרטת יפעל שעמדת מפלגת העבודה, כפי שהתחייבה אף במצעה, תימנע את המשך המהלכים לביצוע המהלך המוצע.
כן מבקשת התנועה להיפגש עם ברק על מנת לפרוש בפניך את עמדת התנועה בנוגע למהלך המוצע.

ואלו הטעמים המרכזיים אשר תומכים בהימנעות מביצוע המהלך המוצע:

א. המהלך המוצע פוגע ביכולתו של היועץ המשפטי לממשלה להבטיח את חוקיות פעילות גורמי הממשל בשל אובדן הרווח הסינרגטי מהפקדת הסמכויות בידי גורם אכיפה אחד

כיום, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו בדבר חוקיות פעולות הממשלה ופרשנותו את הדין מחייבת את גורמי הממשל בפעולתם.
הסמכות לאכוף את הדין הפלילי, אשר מצויה אף היא בידי היועץ על פי ההסדר המשפטי הקיים, מעניקה לפעולותיו והמלצותיו של היועץ יתר משקל והופכת את סמכותו להמליץ לאפקטיבית יותר.

אם יפוצלו הסמכויות ו/או אם פרשנותו המשפטית של היועץ לא תחייב את גורמי הממשל אלא תהווה המלצה "רכה" בלבד, יחלש תוקף המלצתו של הגורם המייעץ, שכן לא תעמוד עוד בידו היכולת להבטיח אכיפת הדין, לאחר מעשה, באמצעות סמכות הייצוג בפני בית משפט (או הימנעות מייצוג או הגנה על עמדה בלתי חוקית) או באמצעות שימוש בדיני העונשין.
בין היתר ציינה "ועדת שמגר" ("הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו") בעניין זה: "הייעוץ המשפטי שניתן על ידי היועץ המשפטי קשור לא אחת קשר הגיוני ומהותי עם שלב נוסף בטיפולו של עורך הדין והוא עניין ההופעה בפני

הערכאות כדי להציג את עמדת הממשלה."(ס' 45 לדוח הועדה). כפי שציינה הוועדה, קשר זה בין פונקצית הייעוץ ובין פונקצית הייצוג הכרחי לשם "הנעת פעולות הממשלה על גבי המסלול החוקי ומניעת ירידה מפסים אלה אל התחום הבלתי –חוקי"(שם).

ב. הבטחת אחידות באכיפת ובפרשנות החוק

פיצול הסמכויות עשוי לעורר מצב בו היועץ לממשלה וראש התביעות מפרשים את הדין באופן שונה ומנוגד, כך למשל עשויה פעולה שלטונית שנמצאה חוקית על ידי היועץ לממשלה להוביל בסופו של יום להגשת אישום או נקיטה בצעדים משפטים אחרים מצידו של ראש התביעה. העדר אחידות בפרשנות ואכיפת הדין פוגע בשלטון החוק הן משום שהוא אינו מאפשר למקבלי ההחלטות וודאות באשר לחוקיות החלטותיהם והן משום שהוא עשוי לקשור את ידי התביעה הפלילית בבואה לאכוף את החוק.
לאור העובדה כי הצורך בגורם שינחה את גורמי הממשלה בדבר חוקיות פעולתן אינו שנוי במחלוקת, הצורך להבטיח את אחידות ובהירות המצב המשפטי אשר לאורו פועלות הרשויות הינו שיקול כבד משקל.
לפיכך, העמדה התומכת בפיצול הסמכויות ו/או להחלשת מעמדן המחייב של הנחיות היועץ בסוגיות משפטיות, אשר יש בה להקטין את הסיכוי לעמדה ברורה ואחידה מצד זרועות שלטון החוק, יוצאת כאשר ידה על התחתונה גם בשל טעם זה.

ג. פיצול הסמכויות יחליש את היכולת להפעלה מקיפה וממצה של הכלים השונים ב"תזמורת " אכיפת שלטון החוק

לשם אכיפה אפקטיבית של שלטון החוק ונורמות של מנהל תקין וטוהר המידות נדרש שימוש הרמוני, מתואם וקוהרנטי בשלל הכלים הרלוונטיים.
כך למשל אכיפת החוק באמצעות דיני העונשין במקרה מסויים עשויה להיות בלתי אפקטיבית אם אינה מלווה אף בצעדים הנותנים מענה אף להיבטים המנהליים של הפעולה הנורמטיבית הלקויה. ההיבטים המנהליים עשויים ליצור צורך בקבלת החלטות מנהליות בקשר להפרה הנורמטיבית הרלוונטית (כגון פתיחה בהליכים לשלילת היתר או פסלות לכהונה) או לחייב בטלות החלטות מנהליות שנפל בהן פגם (כגון בטלות הליכי מכרז).
אותו מקרה אף עשוי לעורר את הצורך בנקיטה בצעדים בתחום המשפט האזרחי כדי למצות את הפוטנציאל שיש בצעדים אלה לשם שלילת התמריץ לביצוע עבירות, בכל הנוגע להפחתת תוחלת הרווח הצומחת מהן (כגון הגשת תביעה אזרחית לשלילת התועלת שבהפרה הנורמטיבית).
כאשר כלים אלה מצויים תחת שרביטו של מנצח אחד, גובר הסיכוי לשימוש מתואם והרמוני בהם ולמניעת ריבוי מנגינות או העדר תאום בהפעלת הכלים השונים.

ד. חיזוק הטעמים דלעיל לאור האיומים הנוכחיים על שלטון החוק

הטעמים המנויים לעיל מקבלים משנה תוקף בהתחשב במצב אכיפת החוק, נכון להיום, במדינת ישראל. אינדיקציות רבות תומכות בכך שהמצב השורר בישראל מאופיין בתת אכיפה בולט בנוגע לחזית רחבה של תחומים כגון: המלחמה בפשיעה המאורגנת, התמודדות עם בעיות שחיתות, אכיפת עבירות בתחום הלבנת הון, זכויות יוצרים, סחר בנשים, עבירות רכוש, דיני איכות הסביבה, דיני התכנון והבניה ועוד. במציאות זו, אף גובר הצורך להימנע מתשלום המחיר היקר הנגזר מן המהלך המוצע, אשר פורט בס' א-ג' לעיל.

לאור כל זאת קוראת התנועה לברק כיו"ר מפלגת העבודה וכשר בכיר בממשלה, לפעול למניעת הפגיעה המוצעת במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה.