לאור הפרסומים על התביעה שהגישה המדינה כנגד חברת אומריקס מבקשת התנועה לאיכות השלטון מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על בדיקה דחופה לאיתור מקרים בהם הוסתר קניין רוחני מהמדינה מצד עובדי מדינה בניגוד להוראות החוק על מנת להשיב את הכסף במהירות לקופה הציבורית. וכן לבחון גם כיצד ניתן לייעל ולחזק את מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום בתחום זה.

לאור הפרסומים על התביעה שהגישה המדינה כנגד חברת אומריקס מבקשת התנועה לאיכות השלטון מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על בדיקה דחופה לאיתור מקרים בהם הוסתר קניין רוחני מהמדינה מצד עובדי מדינה בניגוד להוראות החוק על מנת להשיב את הכסף במהירות לקופה הציבורית. וכן לבחון גם כיצד ניתן לייעל ולחזק את מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום בתחום זה.
כמו כן סבורה התנועה כי מן הראוי לבחון מחדש את אופן הסדרת התחום בכל הנוגע לזכויותיהם של עובדים בקניין רוחני שיצרו במהלך שירותם הציבורי, ובכלל זה יצירת תמריצים לדיווח על יצירת קניין רוחני במהלך השירות הציבורי, גם לאור הסדרים מקבילים שאומצו ביתר מדינות העולם.
במכתבה ליועץ המשפטי לממשלה מציינת התנועה כי על פי הפרסומים, הגישה המדינה תביעה בסך של כחצי מיליארד שקל כנגד חברת התרופות אומריקס ומייסד החברה בטענה שגזלו ממנה "באופן שיטתי ובדרכי תרמית, טכנולוגיה יקרת ערך שזכות הקניין בה נתונה למדינה".
מן הפרסומים עולה, כי את העובדה שהמדינה לא גילתה עד לאחרונה את מעשי התרמית של החברה מסבירה המדינה בכך שהיא "אינה יכולה ואינה אמורה לקיים פעולות בילוש או שיטור ולבצע חקירה ומעקב אחר עובדיה… הדרך המעשית היחידה שבה יכולה המדינה לדעת אם פיתח חוקר מסוים פטנט ומהן זכויות הקניין הרוחני בגינו היא באמצעות הטלת חובת הודעה לגורם המוסמך ברשויות המדינה לעניין זה".
כידוע, סעיף 137 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן – החוק) קובע, כי "עובד המדינה… שהמציא אמצאה בתקופת שירותו או שתוך שנה לאחר תקופת שירותו המציא אמצאה בתחום תפקידו או בתחום פעילות היחידה שבה הועסק – יודיע עליה לנציב שירות המדינה". תחת הוראות החוק הקיימות, לא מוסדר מערך תמריצים שאמור לצמצם מקרים של הסתרת קניין רוחני שנוצר בידי עובד מדינה מן המדינה.

לאור הפרסומים בימים האחרונים אודות היקפה הנרחב של תופעת הסתרת קניין רוחני מצד עובדי מדינה, ונוכח הנזק הכספי העצום שנגרם למדינה כתוצאה מתופעה זו, סבורה התנועה כי מן הראוי לבחון מחדש את אופן הסדרת התחום בכל הנוגע לזכויותיהם של עובדים בקניין רוחני שיצרו במהלך שירותם הציבורי, ובכלל זה יצירת תמריצים לדיווח על יצירת קניין רוחני במהלך השירות הציבורי, גם לאור הסדרים מקבילים שאומצו ביתר מדינות העולם.
לכך יש להוסיף, כי מן הראוי לבחון גם כיצד ניתן לייעל ולחזק את מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום בתחום זה לאור אוזלת ידה של המדינה אל מול התופעה והעובדה שלפי עמדתה, כפי שפורסמה כאמור, היא אינה יכולה ואף אינה אמורה לקיים פעולות פיקוח בתחום.
לבסוף טוענת התנועה כי מן הראוי, כי היועץ המשפטי לממשלה יורה על בדיקה דחופה לאיתור מקרים בהם הוסתר קניין רוחני מהמדינה מצד עובדי מדינה בניגוד להוראות החוק על מנת להשיב את הכסף במהירות לקופה הציבורית. כמו כן, יש לפעול להפעלת הסנקציות הפליליות הקבועות בחוק על מנת למצות את הדין עם המפרים.