אז למה כך אנו נראים?- גיל נעמן
למה לאחר שישים שנות עצמאות
אנחנו את עצמנו שואלים שאלות
שאלות של ספק ביכולת, ספק ברצון
ואולי אף ספק בהגיון.
ההיגיון שגרם לדור הסבים לעזוב הכול
להגיע לכאן ולרצות מדינה לבנות
מדינה שתהייה דוגמא למה שהעם היהודי יכול. .
אז למה כך אנו נראים?

למרות שמרבית הפרטים הגרים בארצנו
הם איכותיים וכמו שאומרים עשר.
כאשר אנחנו ביחד איננו מצליחים את הפוטנציאל לממש
וכמעט בכל תחום אנחנו בסוף מצליחים לפקשש.
כך בחינוך
מה צריך לעשות לכולנו מובן וברור
אך כאשר השר יושב על כיסא הסמכות
מה שברור כבר אינו חשוב
והקידום הפוליטי של האיש זו המהות.
להשקיע מאמץ ואנרגיה אצלו בקדנציה
אבל שההישג רק בהמשך יופיע ואחר את פירות ההצלחה יקצור
זה בלי ספק מההיבט הפוליטי, חמור.
ומה כבר משנה טובת המדינה
ואת מי מעניין מה רוצים אזרחיה.
אז מה הפלא שכך אנו נראים.

אבל למה כך אנו נראים בתחום הבריאות?
טוב זה בגלל שאנו מדינה צעירה ודינאמית
ובריאות משרת בעיקר את החלשים וחסרי היכולת
שיכולתם להלחם ולהשפיע מוגבל
ולכן לקידומו האישי של איש אין בכך תועלת.
אזי איש אינו רוצה אפילו לקבל את התיק
והנושא נשאר בידי סגן שר שיכול לקבל הנאות
אבל לא אחריות והחלטות.
ומה כבר משנה טובת המדינה
ואת מי מעניין מה רוצים אזרחיה
ומה הפלא שכך אנו נראים.

כן אבל בביטחון בתחום זה הרי יש יוקרה
ובתחום זה אנחנו מובילים וכותבים את התורה.
טוב זה אולי היה נכון פעם כאשר מקבלי החלטה
חשבו קדימה וניסו להבין מה טובת המדינה.
היום מסתכלים מעבר לפינה
בודקים בסקר מה הקהל אוהב
שלום או אולי איזו מלחמה
וכך מקבלים בסוף החלטה.
החלוקה על פיה אנו ממיינים המנהיגים
האם הוא אוהב או שונא ערבים.
אנחנו לא רוצים התייחסויות מורכבות,
שבהן גם אנחנו צודקים אבל גם הם, אלא יהיו התשובות.
ומה כבר משנה טובת המדינה ומה הפלא שכך אנו נראים.

אבל באמת למי אנו צריכים לבוא בטענות
רק אלינו האזרחים והאזרחיות.
אנחנו שוב ושוב נותנים לניבחרנו עלינו לעבוד,
אנחנו מצביעים למפלגה
בלי קשר לאנשים שהם מרכיביה.
אנחנו שגם כאשר עלינו יורקים
אומרים זה גשם ולהפגנות לא יוצאים.
אנחנו שזיכרוננו הפוליטי חברתי קצר
ותוך שנה שנתיים כבר לא זוכרים למה על הממשלה הקודמת כעסנו
ורצינו לשנות, שאמרנו שצריך להפסיק את השחיתות,
שצריך בחלשים לתמוך, שיש פערים כלכליים לסגור, ואפילו אמרנו שחינוך קודם לביטחון.
שכל שנה שנתיים מקבלים הזדמנות ממשלה חדשה לבחור ואת המצב לתקן,
אבל כאשר מגיע הזמן להשפיע ולבחור
אומרים רבים מאיתנו אין סיכוי לשנות
ולכן אפילו לא הגיעו לקלפיות.
ואילו אלו שהגיעו בחרו בבעלי הניסיון
שהסבירו כי יודעים גם בלילה לטלפון לענות
אבל לא הזכירו שקיבלו כבר הזדמנות ונכשלו
בדיוק בדברים שהשרים בממשלה היוצאת חטאו.
אז מה הפלא שכך אנו נראים

יתכן שבמקום להתלונן על המנהיגים והממשלה
אנו צריכים להיכנס לפעולה.
להבין שביטחון חשוב אך זה לא כל התמונה
בלי חנוך בריאות ודאגה חברתית
נהפוך להיות כמו ספרטה.
הגיע הזמן שאנו האזרחים נשנה דיסקט
ונדרוש מנבחרי הציבור להתגייס לפרויקט,
פרויקט לשיפור מהיר של החינוך במדינה
שבלעדיו לא יהיה לנו את הדור הבא.
פרויקט לשיפור הבריאות
כי זה מפתח לחיות כאן לאורך שנים ובאיכות.
פרויקט לשיפור הסיוע לנכשלים
רק כך נקטין את הסבל ואת התלות לאורך שנים.
רק כך נוכל לשנות כיצד אנו נראים.

צריך להביא לידיעת נבחרנו כי אנו מצפים לשמוע דברם
בנושאי חינוך בריאות וחברה
לא רק בשעה של צרה אלא בכל ימות השנה.
שיפסיקו כולם לדבר על איראן שטחים ופלשתינאים
ויתחילו לדבר על כיתות, מורים, מיטות אשפוז ותנאים סוציאליים.
כאשר ח"כים יאבקו לקבל את תפקיד שר החינוך או שר הבריאות
אז נדע כי פעלנו נכון ויש סיכוי כי במדינה יהיה טוב לחיות.

לכן "קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה …." קום ותשפיע
ורק אז יתקיים " שם ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני …".