לאור הפרסומים בתקשורת, דורשת התנועה למען איכות השלטון כי תוסר מועמדות גליה מאור לתפקיד דירקטור בנק לאומי.
בפנייתה לגורמים השונים הנוגעים בדבר. ביניהם שר האוצר, היועמ"ש, המפקח על הבנקים, יו"ר ועדת המניות של בנק לאומי, יו"ר הרשות לניירות ערך, המשנה ליועמ"ש, לעניינים כלכליים , ונגיד בנק ישראל.דורשת התנועה כי הועד הציבורי יחזור בו מהחלטתו לכלול ברשימת המועמדים לתפקיד דירקטור בנק לאומי את גליה מאור. זאת לאור העובדה כי מינויה פוגע פגיעה חמורה בעקרונות של מנהל תקין בחברות ממשלתיות וכן בהוראות חוקי המדינה בנושא.
עקרונות אלו הינם כללי "הממשל התאגידי" שנקבעו עפ"י החוק. כללים אלו אמורים לאפשר פיקוח ובקרה על חברות ממשלתיות. מתוך הבנה כי ניגוד עניינים בתוכן יביא לתקלות בהתנהלותן. מאחר שמדובר בחברות הממומנות מכספי ציבור, התמוטטות, חוסר יציבות או תופעות אחרות של חוסר יעילות ישפיעו על כלל המשק.
גליה מאור שכיהנה עד כה כמנכ"ל בנק לאומי, לפי הפרסומים, נמצאת ברשימת המועמדים ליו"ר הדירקטוריון של הבנק. הדירקטוריון הינו גוף שתפקידו לפקח ולבקר בין השאר פעולות בכירים בו. כחלק מתפקיד זה מאור תצטרך לבקר את פעולותיה בתפקיד שעזבה זה מכבר. כך תהפוך למבקרת והמבוקרת ותייצר ניגוד עניינים חריף. מלבד זאת, מאור לא עומדת בתנאי של תקופת צינון שנקבע בחוק החברות הממשלתיות. תנאי זה קובע כי יש צורך בתקופת צינון של שנתיים בין תפקיד בדירקטוריון לבין תפקיד שיש בו זיקה לחברה או לחברות אחרות שהתאגיד שולט עליהן. לא רק שמאור לא מקיימת תנאי זה בעצם תפקידה כמנכ"ל בנק לאומי, אלא שהיא כיום משמשת כיו"ר דירקטוריון של בנק לאומי (שווייץ) שהיא חברת בת של בנק לאומי. אם כל אלו אינם מספיקים, הרי שיש טעם נפגם בכך שהועדה הציבורית לבחירת חברי הדירקטוריון של בנק לאומי הגישה רק חמישה מועמדים לחמש משרות המתפנות. כך, למעשה, לא יתאפשר סינון כלשהוא של המועמדים.
בעקבות כל אלו, לתנועה מספר דרישות. הראשונה והמרכזית בהן היא השאלות המוצגות בפנייה: הוועד הציבורי למניות הבנקים שבהסדר יחזור בו מהחלטתו להמליץ על הגב' גליה מאור לתפקיד חברת דירקטוריון בנק לאומי. השנייה, הוועד הציבורי יעביר רשימת מועמדים רחבה מזו שהועברה זה מכבר לועדת המניות של בנק לאומי, כך שיוותר בידי האחרונה שיקול דעת עצמאי לבחור באופן מושכל מתוך הרשימה. השלישית, ועדת המניות של בנק לאומי תימנע מלהצביע בעד הגב' מאור כמועמדת מטעם המדינה לתפקיד חברת דירקטוריון הבנק. הרביעית, כל הגורמים הרגולטורים הרלוונטיים לפעילות הבנקים, ובפרט נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים, , יביעו עמדתם בסוגיות המפורטות במכתב זה לאלתר. החמישית, פרסום הפרוטוקולים של הדיונים בהם נשקלה מועמדותם של כלל המועמדים. לאור ניגוד עניינים שהתגלה בכהונתו של פרופ' יובל לוי בוועד הציבורי.
"בימים אלה מצויים הליכי מינוי חברי דירקטוריון הבנק הגדול בישראל, שחקן משמעותי ביותר בשוק הפיננסי בישראל, בלב השיח הציבורי. הליכי מינוי מסוג זה בכל בנק, ועל אחת כמה וכמה בבנק הגדול במדינה, הינם בעלי חשיבות ציבורית בלתי-מבוטלת. ברי כי אין להמעיט מהצורך והחובה בהבטחת תקינות תהליכי קבלת ההחלטות בכלל, ומקל וחומר בענייננו"
(מתוך פניית התנועה)