לאור אישור הכנסת אמש את התיקון בחוק הבנקאות הנותן הרשאה בדיעבד לבנק לאומי להמשיך ולשלוט בחברת הביטוח 'מגדל'. זאת על אף שהבנק מחזיק בתאגידי ענק נוספים, פנתה התנועה לאיכות השלטון למבקר המדינה, ועדת הכנסת הועדה לביקורת המדינה ואחרים לבחון לעומק כיצד אפשר המפקח על הבנקים לדחות את מכירת אחזקות בל"ל במגדל וליצור דין חריג ושונה עבור בנק לאומי

במכתבה מציינת התנועה כי אמש אישרה הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את תיקון מס' 15 לחוק הבנקאות (רישוי), התשס"ט-2009 (להלן:החוק). מטרת החוק, אשר מסתתרת מאחורי הגדרות משפטיות 'יבשות', הינה פשוטה בתכלית: מתן הרשאה בדיעבד לבנק לאומי להמשיך ולשלוט בחברת הביטוח 'מגדל'. זאת על אף שהבנק מחזיק בתאגידי ענק נוספים– 'פז' ו'החברה לישראל', וחרף האיסור החוקי שחל על כך במשך 14 שנה.
במילים אחרות, קיים חשד כבד שמטרת החוק היא לכאורה להלבין דבר עבירה.החוק מצטיין בכותרת ובניסוח 'טכני' יבש, אולם מאחוריו מסתתר סיפור ארוך ומקומם. למעשה, אישור החוק מאפשר למי שבמשך 14 שנה לא עמד בדרישות החוק, תוך שהוא דואג ל'כסות' חוקית בדמות הארכות מהמפקח על הבנקים – להרוויח מאי קיום החוק.
לא מן הנמנע כי חברי הכנסת – שהצביעו בעד החוק – לא היו מודעים היטב למשמעות המסתתרת מאחורי המילים, ולסיפור העומד ברקע. לפני 14 שנה, בעקבות המלצות ועדת ברודט נאסר בחוק על הבנקים בישראל לשלוט ביותר מתאגיד ענק אחד. מני אז – נמנע בנק לאומי מלקיים את הוראות החוק, והמשיך לשלוט בשלושה תאגידי ענק – הן ב'פז', הן ב'חברה לישראל' והן ב'מגדל'. זאת תוך סיוע עקיף של המפקח על הבנקים, אשר נמנע – חרף פניות מצד התנועה לאיכות השלטון – מלאכוף את החוק על בנק לאומי, והעדיף להעניק לו הארכות חוזרות ונשנות לשם מכירת אחזקותיו ב'מגדל' וב'פז'.
יתירה מזאת. בעקבות ועדת ברודט והאיסור שהוטל על אחזקת תאגידי ענק מרובים, אולץ בנק הפועלים למכור את אחזקותיו ב'דלק' וב'כור'. משכך, המשך אחזקותיו דה-פקטו של בנק לאומי בחברת הביטוח 'מגדל', לצד המשך אחזקותיו ב'חברה לישראל' ו/או ב'פז' – תחילה בזכות חסדיו של המפקח על הבנקים, וכעת בזכות הצעת החוק שאושרה בכנסת – מעלה ניחוח כבד של אפליה פסולה.
התנועה טוענת כי הארכות שהעניק המפקח על הבנקים לבנק לאומי, אינן עולות בקנה אחד עם תכלית חוק הבנקאות ועם המלצות ועדת ברודט. אין זה סביר כי המחוקק התכוון להכשיר הימנעות ממושכת מאי-מילוי החוק, שתהפוך את הוראות החוק המקורי לאות מתה דה-פקטו.
כמו כן, אין זה סביר כי המלצות הוועדה נועדו לאפשר לבנק לאומי דווקא להמשיך ולהחזיק במניות 'מגדל', בנוסף לאחזקותיו בתאגידי ענק אחרים. הלכה למעשה, נוצר מצב בו המחוקק קבע דין אחד לכולם, ודין שונה לבנק לאומי.החוק שאושר אמש מעורר תחושה קשה במיוחד. הרושם המתקבל הוא כי מדובר בתיקון ש'נתפר' במיוחד למידותיו של בנק לאומי. במשך 14 חמק בנק לאומי – והוא לבדו – מיישום הוראות החוק, והמשיך לשלוט בחברת 'מגדל', תוך שהוא מושך עוד ועוד זמן באמתלות שונות. במקביל קודמה לאחרונה במסדרונות הכנסת, בתמיכתו ובעידודו של המפקח על הבנקים, הצעת חוק אשר – במקרה או שלא במקרה – מבקשת לפטור את בנק לאומי מחובתו החוקית.
הצעת חוק זו אושרה, כאמור, אמש, בקריאה שנייה ושלישית. התנועה מציינת כי מתן אישור לבנק לאומי לשלוט ב'מגדל' סותר לא רק את המלצות ועדת ברודט, אלא גם את לקחי המשבר העולמי האחרון. כך, קריסתו של ענק הביטוח האמריקני AIG הבהירה באופן נחרץ את הסכנה הכרוכה בחיבור בין חברות ביטוח לבנקים. החוק שאושר אמש טומן בחובו זרע פורענות, שעלול להתבטא במשבר חריף במשק בעתיד. לאור זאת מבקשת התנועה ממבקר המדינה, הוועדה לביקורת המדינה, לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים בבקשה לבחון לעומק את הליכי קבלת ההחלטות בבנק ישראל בתחום שבנידון. כיצד התאפשר לבנק לאומי, במשך 14 שנה, להמשיך ולהחזיק במניות 'מגדל', ועל ידי כך להימנע בשיטתיות מיישום הוראות החוק? כיצד אישר המפקח על הבנקים לבנק לאומי, פעם אחר פעם, לדחות את מכירת אחזקותיו ב'מגדל', ובכך יצר דין שונה וחריג עבור בנק לאומי? ומה הביא לשינוי בעמדת המפקח על הבנקים בנושא אחזקות בתאגידים ריאליים, שבגינו תמך המפקח בחוק הסותר את המלצות ועדת ברודט, ובכך אפשר לבנק לאומי להמשיך ולשלוט ב'מגדל'?