קימה של תלמידים לכבוד המורה, משל היינו ברית המועצות של סטלין, לא תשיב את שאבד לנו. למען האמת, ראוי אולי להזכיר כי המורה של קום המדינה לא שאב את הכבוד שלו מטקסים ריקים מתוכן. המורה של קום המדינה שאב את כוחו מעולם שהעריץ את הלימוד. אותו עולם ראה במורה שהיה איש הספר, את המשאב העיקרי שעליו עמדה המדינה הצעירה. המורה גם היה מייצג של סולידאריות חברתית. *רנה ברץ סטודנטית ליחסים בינלאומיים ואסלאם ומזה"ת באוניברסיטה העברית. מתמחה בדוברות התנועה במסגרת "רוח חדשה".

על מנת להתמודד עם סוגיה זו בחרה זהבה חן לבחון את תפיסתו ומידת השפעתו של פרופסור בן ציון- דינור ז"ל שהיה שר חינוך בארבע ממשלות ישראל בחברה החדשה המתהווה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. תפיסה שיושמה הלכה למעשה על ידו ב-1951, עם הקמת הממשלה השלישית. * זהבה חן –מנהלת מרכז אזרחות במכללה לאיכות השלטון בישראל

השחיתות אינה בלעדית לקהילת העסקים הגדולים ,היא נפוצה במידה רחבה בקרב האוכלוסייה הכללית והאזרח הקטן. אני לא בעל הון ואיני נושא משרה בשלטון, אך לבושתי אני מושחת במודע, כמו רבים אחרים כמוני. הפתרון שעל פניו נראה כבלתי ניתן להשגה הוא החינוך. אם אבא חוזר מהעבודה ומספר בגאווה, איך הוא סידר איזה פראייר וגבה ממנו סכום כפול ממחיר העבודה ואם הילד שחזר משעור אזרחות טובה, אומר לו "אבא זה לא יפה"- דיינו. אם לא ימי משיח אז לפחות חבלי משיח. * עו"ד יוסי חסין, חבר הנהלת התנועה.